מאגר ניהול ידעמילון מונחים
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
פ
פורטל - Portal

פורטל במשמעותו המילולית הלא הוא שער. הפורטל הארגוני- שער לארגון.

הפורטל הינו שער הכניסה דרכו אנו רוצים שהמשתמש יעבור לכל היישומים והמסמכים. פורטל ארגוני  משמש כשער כניסה לעובדי הארגון, ואחת ממטרותיו העיקריות הנה לצורכי ניהול ידע:

הפורטל מאפשר לנו לקשור יחדיו במסכים משולבים נתונים, מידע וידע.

פורטל טוב הנו זה הקושר נכון את הנתונים, המידע והידע לטובת קידום יעד ארגוני.

כאשר הפורטל תומך בעיקר בקידום התקשורת הפנים ארגונית והשקיפות הארגונית, בקשר בין העובד לארגון ללא תלות בתפקידו, אנו מכנים את הפורטל - פורטל רוחבי, שכן  אז הוא משרת את כל הקבוצות בארגון במידה שווה. פורטל שכזה כולל על פי רוב גישה למוקדי תמיכה, ידיעות על המתרחש בחברה, שירותי רווחה ומשאבי אנוש.

כאשר הפורטל תומך בתהליכי העבודה הקיימים בפועל, בקשר בין העובד לארגון כבעל תפקיד מסוים (איש מכירות, תכניתן וכו') אנו מכנים את הפורטל JOB RELATED.

פורטל לקוחות - Client Portal

תקשורת רציפה ומהירה מול לקוחות היא המפתח לניהול מצליח של כל ארגון. בעידן שלנו, בו לקוחות רגילים לצרכנות אינטרנטית באמצעות המחשב או המובייל, פורטל לקוחות הוא כלי קריטי, המעניק גישה פשוטה, נוחה ומהירה למידע הארגוני. אז מה זה בעצם פורטל לקוחות? ואיך הוא קשור לניהול ידע? שמחה ששאלתם.

 

המונח פורטל לקוחות מתייחס לרוב למנגנון שיתוף מידע בין ארגון ללקוחותיו. הארגון מצידו מספק נקודת כניסה מאובטחת, באמצעות אתר אינטרנט, המאפשרת ללקוחותיו כניסה לאזור שבו הם יכולים להציג, להוריד ולהעלות מידע, אשר עובר בין הצדדים כשהוא מוצפן. הלקוחות אינם משלמים על השימוש בפורטל לקוחות, ובנוסף הם פטורים מהתקנות מסובכות בצד שלהם. כל מה שהלקוח צריך הוא כתובת מייל וגישה לאינטרנט. הלקוחות מקבלים סיסמת כניסה לפורטל, והם יכולים להיכנס אליו בכל זמן שיבחרו. בנוסף, בכל פעם שמתווסף מידע או משתנה מסמך, מקבלים הלקוחות התראה על כך.

 

פורטלי הלקוחות שימושיים מאוד עבור חילוף מאובטח של מידע (פיננסי, משפטי, הנדסי, וכדומה). פורטלים מסוג זה מאבטחים את העברת המידע בכפוף לחוקי שמירת פרטיות, ומאפשרים למשתמשים בהם לנהל מידע בצורה וירטואלית, על מנת להגביר את יעילות התקשורת בין הארגון ללקוחותיו.

 

יתרונות נוספים של שימוש בפורטל לקוחות: אפשרות לעבוד עם קבצים גדולים ללא הגבלה, גישה עצמאית למאגרי מסמכים פרטיים, וחיסכון משמעותי בזמן בכל הנוגע לאחזור המידע. כל אלה מביאים לייעול סביבת העבודה של הארגון מול לקוחותיו.

 

צילום מסך המדגים ניהול מסמכים בפורטל PortalsXpress (מתוך ויקיפדיה):

 

 

דוגמאות של פורטלי לקוחות בעולם:

למעשה, מאפשר פורטל הלקוחות שיתוף ידע עם לקוחות, בכמה רמות: 

ברמה הראשונה כדי לעדכן את הלקוחות במידע אישי או מידע שלא חשוף לציבור הכללי, לדוגמה- מאגר פתרון תקלות SELFSERVICE שהלקוח יכול לעשות בו שימוש בכל מקום ובכל זמן שיבחר.
ברמה מתקדמת יותר, שיתוף יכול להיות באמצעות קיום פורום של לקוחות שמתייעצים אלו עם אלו לגבי שימוש ויישום נכון של מוצרים.
ובכלל- פורטל לקוחות יכול לשמש כבסיס לשיתוף ודיונים של הארגון עם לקוחותיו, קבלת רעיונות ולמידה הדדית.
הידע, כזכור, נמצא אצל כולנו, ואם נשכיל ללמוד גם מלקוחותינו, הרי שכולנו נצא נשכרים.

 

לקריאה נוספת:

 

מקורות:
• ויקיפדיה, ערך פורטל לקוחות
Client Portals: A Secure Alternative to E-Mail- Sending clients their tax returns via e-mail may soon no longer be an option. BY ALEXANDRA DEFELICE, February 1, 2010, Journal of Accountancy
Expand Your Solo or Small Firm Practice Using Client Portals. By Donna Seyle, December 2011, Law Practice Today

 

פורטל סביבת העבודה

פירוש המונח הינו "פורטל סביבת העבודה" והוא מהווה פשוט שם חדש "In" למונח Job Related Portal.

בכל פרוייקט ניהול ידע ובכללו הפורטל ישנם יצרני הידע מצד אחד וצרכני הידע מצד שני. הידע המאורגן בפורטל בנוי משני סוגים:

  • ידע רוחבי- למשל מידע על החברה, מידע בנושאי HR וכדומה.
  • ידע אורכי- ידע לפי תפקיד Job Relatedידע הקשור לסביבת העבודה המיידית של העובד. אותו ידע מספק כלי עזר מרכזי בנושאי נתונים, מידע וידע, ומאפשר לעובד לבצע את תפקידו בצורה טובה יותר. במקום שהעובד יבזבז זמן בחיפוש המידע הוא יוכל לנצל את זמנו בביצוע תפקידו.

ובל נשכח – המטרה היא להביא את הידע הדרוש לעובד בצורה הטובה, הנגישה, האינטואיטיבית והמהירה ביותר (בכמה שפחות קליקים).

פער דיגיטלי

למי מאיתנו אין היום לפחות מכשיר דיגיטלי אחד המחבר אותנו לעולם - סמארטפון, מחשב נייד, טאבלט, וכו' וכו'. בכל זמן נתון אנו יכולים לשלוף באמצעות המכשיר מידע על כל דבר שרק עולה על דעתנו, לשלוט במידע האישי שלנו, לשמור על קשר רציף עם האנשים הקרובים לנו, לקדם פרויקטים בעבודה, והלכה למעשה לנהל את חיינו בצורה דיגיטלית. אבל האם עצרתם לרגע לחשוב שאולי לא כל בני האדם חיים כך? מסתבר שלצד הקידמה הטכנולוגית שאנו חווים ישנם מגזרים שלמים באוכלוסיה, בארץ ובעולם, שהקידמה עדיין לא הגיעה אליהם. בעולם המודרני של היום, חוסר שוויון דיגיטלי משפיע על שכבות אוכלוסייה רבות ומהווה חסם להשכלה ולהתקדמות תעסוקתית. תופעה זו נקראת "פער דיגיטלי", ועליו, ועל הדרכים לצמצמו, ארחיב בהמשך.


פער דיגיטלי הוא תופעה חברתית וכלכלית הקשורה להתפתחויות הטכנולוגיות הדיגיטליות של עידן המידע. זהו למעשה פער בין אוכלוסיות המתגוררות באזור מוגדר (קהילה או מדינה), שיש להן גישה, כישורים, התקנים, תקשורת או מיומנויות לעשות שימוש בטכנולוגיות החדשות, לבין אוכלוסיות אחרות ללא כל אלה. מדובר באי-שוויון כלכלי וחברתי בין קבוצות של בני אדם בנגישות לטכנולוגיה דיגיטלית ובשימוש בה.


ברוב המקרים, הפער הדיגיטלי נובע מעוני וממחסומים כלכליים, המביאים לחוסר נגישות לטכנולוגיות דיגיטליות. דבר זה מתבטא בעיקר בתשתיות לאומיות בלתי-מפותחות (למשל במדינות באפריקה), בהן הגישה לאינטרנט מוגבלת מאוד, דבר המונע מהאוכלוסייה חשיפה לאינטרנט, מה שבהכרח מגביר את הפער הדיגיטלי.


אך ישנם גם היבטים אחרים של הפער הדיגיטלי, הבאים לידי ביטוי בשונות במיומנויות דיגיטליות. מיומנויות אלה הן חלק מאוריינות דיגיטלית (Digital Literacy), המתמקדת ביכולת שלנו להבין את סביבת המחשב והאינטרנט, והמייצגת מגוון מיומנויות טכניות, קוגניטיביות וסוציולוגיות לביצוע מטלות ולפתרון בעיות בסביבה דיגיטלית. האוריינות הדיגיטלית כוללת את היכולת לעבוד באופן יעיל עם תוכנות מחשב שונות, לגלוש באמצעות דפדפן, לייצר תוכן אינטרנטי באופן עצמאי וכו'.


אדם בעל אוריינות הוא אדם שיש לו:

  •  ידע אודות העקרונות הבסיסיים של מחשבים.
  • מיומנויות בשימוש ברשתות מחשבים.
  • יכולת לקחת חלק בקהילות מקוונות ורשתות חברתיות, תוך הקפדה על כללי התנהגות.
  • כישורי חשיבה ביקורתית.
  • יכולת למצוא, ללכוד, להעריך ולהבין מידע שהועלה על ידי טכנולוגיה דיגיטלית.


מיומנויות אלה מאפשרות לאדם להעריך נתונים ומידע, לתקשר ולתחזק קשרים חברתיים ומסחריים ולהשתלב בשוק העבודה בצורה מיטבית. יותר ויותר עיסוקים נתמכים בסביבות דיגיטליות, ולכן ברור שבעלי אוריינות דיגיטלית נהנים מעדיפות בהשתלבות בעיסוקים אלה על פני חסרי אוריינות כזו.


בישראל רוב האוכלוסייה משתמשת במוצרים דיגיטליים מסוימים, לכן עיקר הפער הוא בין אוכלוסיות ממוחשבות ומחוברות לאינטרנט לבין אוכלוסיות שאין באפשרותן להתחבר מסיבות שונות. סקרים ומחקרים שנערכו בארץ במהלך 10 השנים האחרונות מצביעים על כך שקיימים פערים לא מבוטלים בין מגזרים שונים בארץ (חרדים, ערבים, בעלי הכנסה נמוכה, מבוגרים מעל גיל 65).


האתגר, הוא אם כן, לצמצם את הפער הדיגיטלי, על-מנת להקטין את הפערים בין המגזרים השונים באוכלוסיה ולתרום לשוויון הזדמנויות. בישראל קיימים מספר עמותות וארגונים הפועלים לצמצום הפער הדיגיטלי, להלן מספר דוגמאות:

  • פרויקט מחשב לכל ילד שהוקם בשנת 1996 ביוזמת אנשי עסקים מובילים בישראל ובשותפות משרד ראש הממשלה, כדי להעניק מחשבים, ערכות תוכנה והדרכה לילדים שאין יד משפחתם משגת לרוכשם.
  • עמותת תפוח, המתמחה בהפעלת תוכניות טכנולוגיות חינוכיות בפרישה ארצית נרחבת.
  • תכנית להב"ה - לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית - מיזם ממשלתי באחריות משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל שמטרתו לימודי טכנולוגיה בקהילה ללא תשלום.
  •  עמותת מחשבה טובה, ששמה לה למטרה לצמצם את הפער החברתי באמצעים טכנולוגיים וחברתיים.
  • עמותת "הקנטינה" שמטרתה להקים מרכז טכנולוגי, אשר יסייע לפעילות צמצום הפער הדיגיטלי בישראל, תוך שימוש בקוד פתוח.

 

https://www.youtube.com/watch?v=9k685V2eRQo
לינק לסרטון של עמותת תפוח לסיכום שנת הפעילות 2014

 

ויקיפדיה - פער דיגיטלי
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99

 

ויקיפדיה - אוריינות דיגיטלית
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA

 

צמצום הפער הדיגיטלי בקרב אוכלוסיות מוחלשות בישראל - ד"ר גילה זלכה, אחוה המכללה האקדמית לחינוך, אוניברסיטת בר אילן, התפרסם במעוף ומעשה, כתב עת לעיון ולמחקר בנושא הוראה ולמידה בעידן האינטרנט, חוברת מס' 14, תשע"ב 2012

 

 

פשפוש - PUSH

את ההבדל בין פריטי ידע ב-pull  ו-push רובנו  מכירים:

  • פריט ידע ב-  pull הוא פריט שבכדי להגיע אליו, על המשתמש לבצע פעולה כל שהיא. לדוגמא, בעת קבלת הודעה במייל, יש צורך לפתוח אותה כדי לקרוא. דוגמא נוספת, בהרבה אתרי אינטראנט ארגוניים, החדשות וההודעות מוצגות ברמת כותרת ועל המשתמש להקיש עליה כדי לקרוא את הידיעה כולה. הלחיצה עצמה כדי להגיע למידע, היא עקרון ה- pull.
  • פריט ידע ב- push הוא אותו דבר, אבל הפוך...  המשתמש מקבל את המידע ללא פעולה אקטיבית מצידו. הדוגמא הנפוצה ביותר לכך היא הודעות מתפרצות.

עיקרון ה- push וה- pull  קיים כבר זמן רב ונעשה בו שימוש במדיות רבות. עכשיו נשאלת השאלה:

 מה זה פשפוש (פשpush)?!?!

אין צורך להתחיל להתגרד, לא מדובר בחיה טורדנית שבד"כ מוצאים על בעלי פרווה לא נקיים. גם אין צורך להיות רגשניים, לא מדובר במילת חיבה בין אוהבים...

בניגוד למה שחושבים, PUSH ו – PULL הם לא שחור/לבן אלא רצף עם אפשרויות ביניים. אם נרצה, נוכל לשים את שני העקרונות הללו כמייצגים שני קצוות של ציר - פשפוש יהיה עיקרון קרוב יותר ל- push אך עדין יותר.

המשך
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת