מאגר ניהול ידעמילון מונחים
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
ט
"טוויקי" - TWIKI

המושג  Wiki  מוכר לנו מזה זמן מה.

הוא מתאר תוכנת שיתוף, המאפשרת לכל אחד לערוך תוכן באינטרנט ולפרסם אותו.

כלי זה הופך את האינטרנט לפלטפורמה המכילה כמות בלתי מוגבלת של תכנים באין ספור נושאים וברמות עומק ומורכבות שונות.

ומהו TWiki?

המושג  TWiki מתייחס לתוכנה המשמשת כפלטפורמה למספר תוכנות Wiki יחד באופן פשוט וללא תכנות מורכב. הוא מאפשר צירוף מסמכים וחיבור API המקשר למאגרי מידע, יצירת ומיון טבלאות, יצירת תרשימים ועוד.
באופן זה, מאפשר ה-
TWiki במראה מודרני ובתחושה של חדשנות להבנות מעטפת לאתר הכולל כמה וכמה Wiki- ים.

ל- TWiki ממשק נוח, בקרת תיקונים גבוהה וזמינות של רשימות גישה מבוקרות, מה שהופך אותם לידידותיים מאוד, נוחים לשימוש ומתאימים במיוחד עבור המעוניינים לשתף מידע והם חסרי הידע הטכנולוגי לכך. לדוגמא:
 
TWiki בנושא תנועה,   The Mandriva Community

המשך
טופולוגיית הידע - Knowledge Topology
מסגרת המקטלגת את ניהול הידע לארבעה סגמנטים עיקריים:
Intermediation- תיווך הידע; שיתופו בקרב קהילות וקבוצות.
Externalization- החצנה של הידע (מהפרט לכלל);
Internalization- הפנמה של הידע (לשימוש בו);
Cognition- הכרה של הידע; הפיכתו למוגדר וגלוי.
טופולוגיה זו מייצגת, במידה מסוימת, את מחזור החיים של פריטי ידע מנוהלים.
טיפוגרפיה

אפיון ממשק חווית המשתמש (UI) טומן בחובו עולם מלא. החל  מרמת המבנה והפונקציונאליות וכלה בפרטים הקטנים. טיפוגרפיה (Typography): בהגדרתה (ע"פ Wikipedia) הינה "האמנות והטכניקה של סידור ועיצוב טקסט. סידור אותיות כולל בחירת גופנים, גודל אות, אורך שורה, ריווח בין שורות, בין מילים, בין אותיות ובין צמדי אותיות"
בעולם ה Web 2.0, בו ניתן למצוא אלטרנטיבה כמעט לכל מקור מידע - נראות האתר יכולה להיות הגורם המבדיל בין Use ל No Use. לכן, הרשו לי לציין בפניכם מספר דגשים לעיצוב טיפוגרפיה נכונה לממשק המשתמש:


* ניתן למצוא מקטעי קוד CSS רלוונטיים במקורות המאמר

ישנם שיטענו כי הטיפוגרפיה מכילה רק את בחירת הגופן, גודלו והאם עליו להיות מודגש או נטוי, אולם למעשה ישנם היבטים נוספים שרובנו נוטים לשכוח:
א. רוחב השורה
שורה ארוכה/ קצרה מדי יכולה לעייף או לבלבל את המשתמש ואת המקצב של הפסקה. הרוחב האופטימאלי לשורה הינו בין 40-80 תווים לשורה, במידה והעמוד מכיל עמודה אחת בלבד – רצוי ששורה תכיל כ 65 תווים
למתקדמים: נוסחא לחישוב האורך הרצוי – גודל הגופן X 30 = אורך השורה הרצוי (10px X 30 = 300px) – אורך השורה לא יעלה על 300px

ב. רווח בין השורות
רווח מתאים בין השורות מקל על המשתמש ומשפר את הנראות הכללית של הכתב.
ישנם גורמים רבים שמשפיעים על הרווח בין השורות, כגון: סוג הגופן, גודלו, רוחב השורה, הרווח בין האותיות והמילים.
הרווח בין השורות צריך להיות רחב יותר מהרווח בין האותיות:
ככל שרוחב השורה גדול יותר – כך הרווח בין השורות צריך להיות גדול יותר;
ככל שהגופן גדול יותר – הרווח בין השורות יכול להצטמצם;
הרווח האופטימאלי ביחס לגודל הגופן הינו 2-5pt יותר מגודל הגופן שנקבע, כך שבמידה והגופן שנקבע הינו 12pt – הרווח המתאים הינו 15-16pt

ג. מקצב אנכי
מקצב אנכי אחיד מאפשר קריאה רציפה ועקבית, שומר על האיזון והפרופורציות הנוצרות בעמוד – בהתייחס גם לגודל הגופן, לרווח בין השורות ולשוליים. ניתן לשמור על המקצב ע"י הוספת שורות \ רשת לעמוד ואילוץ הטקסט להתיישר לרישות בקבצי ה CSS.

ד. סוף הפסקה
מילה בודדת בשורה האחרונה בפסקה או מילה קטועה בסוף עמודה, יוצרות תחושת אי נוחות ומפריעות למשתמש בקריאה הרציפה; מומלץ להקפיד על ריווח נכון, גודל גופן וכו', ובמידת הצורך ניתן לאלץ הורדת שורה באופן ידני (Enter).

ה. הדגשה
מומלץ לבצע הדגשות באופן שלא יפריע לקורא וינתק אותו מרצף הקריאה. ניתן להשתמש בגורמים שונים להדגשה, כגון הבלטה, כתב נטוי, גופן מודגש, שינוי צבע, קו תחתון, שינוי גודל או שינוי גופן (באנגלית ניתן להשתמש גם ב Caps Lock) שלושת האחרונים פחות מומלצים מאחר והם קוטעים את המקצב באופן קיצוני, ובקו תחתון מומלץ להשתמש לסימון היפר-קישור (סימן אוניברסאלי). בכל מקרה, לא משנה איזו שיטה נבחרה – חשוב להשתמש רק באחת מהן בכל פעם ולהישאר עקביים לכל אורך האתר (לא להדגיש + כתב נטוי + גופן אחר, ולא להדגיש פעם בכתב נטוי ופעם אחרת בצבע אדום בולט)

ו. שוליים
חשוב לשמור על שוליים נקיים, "יציאה מהשוליים" מעניקה תחושת אי נוחות ואף מסיחה את דעת המשתמש, במידת הצורך מומלץ הורדת שורה באופן ידני (Enter) מאשר לחרוג באופן בולט ממתאר העמודה

ז. רשימות וציטוטים
כאשר המלל אינו מתחיל בתחילת השורה – נוצרת תחושה של חוסר רצף ופגיעה במקצב. לכן חשוב להקפיד ולהשאיר את סימני הפיסוק בעת ציטוט \ הוספת "בולטים" לרשימה – מחוץ לשוליים, כך שהמלל יישאר מיושר לפסקה ולא יתחיל מאמצע השורה.
נושא זה לרוב נתקל בקשיי יישום – מאחר ומרבית התוכנות (כדוגמת Office) מציבות את היישור במקרים הללו כחלק מיישור הטקסט – וכך פוגעות בהיבט הטיפוגרפי.

 

 

המשך
טכנולוגיית ענן - Cloud Computing

אספקה דינמית של יכולות IT (חומרה, תוכנה ושירותים) על ידי צד שלישי, על גבי רשת תקשורת.
מחשוב עננים הוא מודל מחשוב, במסגרתו כל השרתים, הרשתות, היישומים ושאר הרכיבים הקשורים למרכזי נתונים הופכים זמינים למשתמש באמצעות האינטרנט, באופן שמאפשר לרכוש רק את הסוג והכמות של שירותי המחשוב הנחוצים.
מודל הענן שונה משיטות מיקור חוץ מסורתיות בכך שלקוחות לא מוסרים את משאבי ה-
IT שלהם לניהולו של מישהו אחר ולחילופין, מתחברים ל"ענן" של שירותי תשתית, שירותי פלטפורמה (מערכת הפעלה) או שירותי תוכנה (כמו למשל יישומי SaaS), ומתייחסים ל"ענן" בדומה למרכז נתונים פנימי או למחשב המספק את אותן הפונקציות.

יתרונות המודל:

  • פריסה מהירה - יכולת הוספת קיבולת או יישומים בהתראה קצרה של מספר שניות
  • עלות לפי שימוש - גישה של תשלום בהתאם לרמת השימוש בפועל עבור שטח אחסון, כוח מחשוב ויישומים. מביא לניצול תקציבי יעיל יותר
  • השקעת הון התחלתית נמוכה
  • השקעה מועטת בתחזוקה, אם בכלל - כל התחזוקה מתבצעת באמצעות תחנת עבודה או מסך הגדרות
  • חסכון בעלויות - כאשר למספר לקוחות קיימת אותה תשתית, הספק יכול לקנות כמות גדולה של חומרה ולחלק את העלויות על פני יותר לקוחות, מה שמפחית את המחיר לכל יחידה

 

טקסונומיה - Taxonomy
מילון המונחים של הארגון; הז'רגון המקצועי והארגוני.
מורכב על פי רוב מצירוף של שני מילוני מונחים גם יחד: האחד המתאר את הצד המקצועי של הארגון (דוגמת עולם התוכנה, עולם התרופות, עולם הסלולר); והשני המתאר את עולם המונחים הארגוני (שמות יחידות, הקשר ושייכות לארגון אב וכו'). בד"כ עולם המונחים הראשון חוזר על עצמו בארגונים שונים העוסקים באותה פעילות, ואילו השני ייחודי לארגון.
הטקסונומיה משמשת (תוך בניית אונטולוגיה) ליצירת מאפיינים וערכים ומאפשרת:
א. שפה אחידה בין גופים שונים בארגון.
ב. תכנון התמצאות במאגרי מידע וידע.
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת