מאגר ניהול ידעמילון מונחים
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
ח
חברת תושב"ע

רובנו למדנו בשנות בית הספר היסודי שיעורי תושב"ע על רבי עקיבא שהיה מסתכל על הירח כדי לגלות מתי נכנס ראש חודש. תושב"ע היא למעשה תורת ישראל ועקרונות היהדות כפי שעברו בעל פה, מדור לדור. זהו מונח שממחיש את אחד הנושאים היפים ביהדות: את ההעברה מאב לבן באמצעות סיפורים ודברי חוכמה; העברה שקרבה את המשפחה והקהילה ע"י שיתוף ושיחה.

תושב"ע הנו למעשה קיצור של המונח: תורה שבעל פה.

וזהו במובן המילולי, גם פירושו בהקשר שונה לחלוטין שהושאל לעולם שונה לחלוטין- חברת תושב"ע. חברת תושב"ע הנה חברה המנהלת את הידע בעל פה עם מינימום תיעוד. דומה, אך שונה; ללא היופי וללא הקסם.

המשך
חברתי מקומי וסלולארי - SoLoMo

משמעות המונח:


SoLoMo מסמל את ראשי התיבות של המילים Social Local Mobile (חברתי- מקומי- סלולרי).
משמעות המושג היא אינטגרציה בין רשתות החברתיות (Social), מיקום פיזי (Local) וטלפון סלולרי חכם (Mobile). זוהי התלכדות של טכנולוגיות שיתופיות ומבוססות מיקום בתוצאות מנועי החיפוש בסלולר.
SoLoMo צמח בעקבות השימוש הגובר בסמארטפונים וטאבלטים אשר משלבים בתוכם שירותי מיקום, המתאפשרים באמצעות GPS. המושג שייך לעולם השיווק ומשמש בבניית אסטרטגייה שיווקית לפרסום של מוצר.

 

שלושת המרכיבים של SoLoMo:


Social- חברתי
הפלטפורמה החברתית משמשת את הארגון לקידום המסר שלו והטמעתו בשוק המטרה.
כיום, חברות הן לא המקור העיקרי לחיפוש מידע, אלא הרשתות החברתיות. בבסיס הרשתות החברתיות עומדת חוכמת ההמונים והצרכנים מתייעצים עם חבריהם ועם צרכנים אחרים לפני ואחרי שהם מבצעים רכישות. הם מבקשים עצות, קוראים ביקורות ומשתפים בחוויות. לכן, החברות צריכות להשקיע מחשבה בצורה בה הן מקדמות את המוצרים שלהן באופן ישיר ועקיף בפלטפורמות אלו.

 

Local- מקומי


אזור המיקוד.
השימוש של משתמשי הסלולר והסמארטפון בשירותי מיקום הולך וגודל. חברות יכולות להגיע לצרכנים בעזרת מיקוד גיאוגרפי והודעות "push". כמו כן, ניתן להגיע לצרכנים בעקבות שימוש במנועי חיפוש מבוססי מיקום.

 

Mobile- סלולרי


השימוש בטלפונים חכמים שינה את אופן השימוש של משתמשים באינטרנט, והוא הפך לנייד וזמין יותר. המובייל מאפשר להתגבר על בעיית דיוק המיקום שקיימת  בחיפושים מבוססי דפדפן, בעזרת אפליקציות ייעודיות לכך.

 

שימושים:
SoLoMo משרת הן את הצרכנים והן את הארגונים.


מבחינת הצרכן:
הצרכנים משמשים גם כספקי מידע (צ'ק אין, פוסטים, דירוג וכד') וגם כצרכני מידע (עדכוני פוש, שעות פתיחה, קופונים וקידום של עסקים קרובים). כמו כן, הטלפונים החכמים הפכו את צרכני האינטרנט לניידים, הם יוצרים קשר עם חברות ומותגים בדרכים שונות ובפלטפורמות משתנות, תוך כדי הרכישה עצמה. מצב זה מחייב את הארגונים לאסטרטגיה משולבת, כמו למשל כאשר ניתן לפרסם בפייסבוק צ'ק אין מ- foursquare.
SoLoMo מאפשר לתת לצרכנים מה שהם רוצים בזמן ובמקום שבו הם רוצים את זה.


מבחינת הארגון:
SoLoMo מהווה חלק מניהול הידע של הארגון אל מול הלקוחות שלו. הוא מאפשר לארגון להעביר ללקוחות ידע בדחיפה בכל רגע נתון, בהתאם למיקום שלהם ולתחומי העניין שלהם. על פי גישה זו המשתמש במרכז ולכן התכנים שהוא מקבל מותאמים לצרכים שלו.
כמו כן, הארגונים יכולים לאסוף מידע על הצרכנים, תחומי העניין שלהם והרצונות שלהם. ניתן לראות מגמות שימוש שונות בין אזורים שונים, ושילוב של תוצאות מקומיות בתוצאות החיפוש של מנועי החיפוש יכולות לייצג נתונים  ולספק מידע לגבי גודל השוק המקומי באינטרנט.
SoLoMo מאפשר להשתמש בחוכמת ההמונים של הרשתות החברתיות בכדי להגדיל את רווחי הארגון.

 

בכדי להבין את המשמעות של SoLoMo על הארגון ניתן להסתכל על הדוגמא של חברת נייק. בעבר, רוב הקמפיינים הפרסומיים של החברה נשענו על ספורטאים מפורסמים, דמויות להערצה. נייק הבינו שהשוק משתנה ומתמקד יותר ויותר בחוכמת ההמונים דרך הרשתות החברתיות, ושבעולם של היום הלקוח הוא במרכז ולא המוצר. בתגובה הם הקימו מחלקה מיוחדת שהתמקדה בפיתוח מוצרים טכנולוגיים במטרה למצוא דרכים להתחבר ללקוחות. הם פיתחו את נייק פלוס, מוצר המשלב אתר, אפליקציה למכשירי אפל וסנסור אלקטרוני לנעליים. הסנסור בודק צעדים, מרחקים, קלוריות, מסלולים ועוד והוא מסתנכרן עם האפליקציה, עם רשימות המוזיקה במכשיר ועם ה-GPS שלו. אחרי הפעילות ניתן לשמור את כל הנתונים באתר ולשתף עם משתתפים אחרים מסלולים (לפי קטגוריות ואזורי מגורים), הישגים ועוד.
נייק גרמו ללקוחות שלהם לשתף בחוויה ובידע שצברו לטובת לקוחות נוספים, הם יצרו בעזרתו תמונת שלמה של סגנון חיים רצוי. הם רתמו את הטכנולוגיות ואת חוכמת ההמונים להרחבת המעורבות של הלקוחות במותג ולהגברת השימוש בו.

 

לסיכום, SoLoMo היא אסטרטגיה אשר נבנית על בסיס הידע שמשתפים וצורכים המשתמשים ברשתות חברתיות בסמארטפונים, ובהתאם למיקום שלהם. אסטרטגיית SoLoMo מוצלחת מאפשרת שיח אקטיבי ודו סתרי בין הלקוח לארגון, שיח המבוסס על החלפת מידע, פרסום, שיתוף וביקורת. כמו כן, היא גורמת לשינוי בהתנהגות הצרכן- המעורבות שלו במותג עולה והוא מרגיש קשור יותר אליו.

 

מקורות:

http://www.techopedia.com/definition/28492/solomo
http://solomosummit.net/solomo-and-why-its-important-to-marketers/
http://socialmediatoday.com/jacey-gulden/1429651/solomo-what-and-why
http://searchconsumerization.techtarget.com/definition/SoLoMo-social-local-and-mobile
http://maximizesocialbusiness.com/solomo-best-practices-nike-case-study-8724/

 

חוויית משתמש

חווית משתמש. מונח מרשים. באנגלית: User Experience. פעם התנגדתי למונח. נהגתי לומר ש"חוויה" יש במסעדה טובה, בטיול עם אנשים שאוהבים, אך לא כשיושבים מול מסך של מחשב, טלפון או כל טכנולוגיה אחרת. התבדיתי.

ראשית, אני מוצאת את עצמי לעיתים, כן חשה חוויה (ולא רק מתסכלת כשדברים נתקעים/ לא עובדים/ החשמל עף מבלי ששמרתי וכו'). ושנית, מושג החוויה התרחב, ואל לנו לחשוב עליו רק במונחו המקורי, המצומצם משהו.

 

אם אשאל עשרה אנשים ברחוב לבחור שם של אדם שעולה במוחם כשהם חושבים על חווית משתמש, יש לי הרגשה די מבוססת, שרבים מהם יזכירו את שמו של סטיב ג'ובס, שבחייו הקצרים לא רק הצליח ללמד אותנו מהי חוויית משתמש טובה, אם כי גם להתמכר אליה.

לעומת זאת, אם אשאל את אותם אנשים להגדיר מהי חוויית משתמש, אני לא בטוחה עד כמה מהם יצליחו במשימה.

 

אז מה יוצר חוויית משתמש?

חווית משתמש מורכבת, כמו דברים רבים אחרים בחיים, משני מרכיבים, אמוציונאלי ורציונאלי.

לכאורה מדובר בשני מרכיבים שונים עד מאד, אך למעשה, הם שזורים מאד זה בזה, ומשפיעים זה על משנהו.

בהיבט האמוציונאלי- התחושה שלנו אל מול אותו אובייקט;

ובהיבט הרציונאלי- הקלות הקוגניטיבית הנתפסת בתפעולו.

 

נפרט:

תחושה טובה נובעת מכמה דברים (ונתעלם כאן מאופנה זו או אחרת):

כמובן היא נובעת מנראות גרפית- בחירה של צבעים, צורות, פונטים ושימוש נכון במרווחים.

תחושה טובה נובעת גם ממוכרות. כאשר אנחנו שומעים שיר חדש למשל, אם הוא מזכיר לנו שירים שאנחנו מכירים בז'אנר מסוים זה, יהיה לנו יותר קל לאהוב אותו. קשה לנו להתאהב במשהו שזר לנו לחלוטין, אם אין בו אלמנטים של מוכרות. כנ"ל גם במאכל, אתר, אפליקציה או כל דבר אחר.

שילוב של חדשנות וכיף- גורמים לנו להרגיש טוב. אם משהו מתוכנן כך שהוא מעלה בנו אסוציאציות למשהו שידוע כחדשני, גם האובייקט החדש ייתפס לנו כחדשני. זו אגב הסיבה, שהשלב הראשון במדרג ההטמעה של מדיה חברתית בארגונים, היא התאמת הנראות של אתרים רגילים למראה של יישומי מדיה חברתית, גם אם זו ההתאמה היחידה (ואין באמת שיתופיות או מרכיבי מדיה חברתית). לגבי הכיף..אין צורך לפרט. ברור ביותר.

ודבר אחרון- תחושה טובה נוצרת גם מרוגע. אם ניתן בכל אלו לתת תחושת רוגע לעין (ולמוח)- יצאנו נשכרים. לכן יש תורות כה רבות על חשיבות המרווחים ועל דרך תכנונם.

 

מעבר לתחושה הטובה, הלא היא המרכיב האמוציונאלי, ישנה גם הקלות הקוגניטיבית, המהווה את הצלע הרציונאלית במשוואה שאנו מנסים להגדיר לחוויית משתמש.

 

הקלות הקוגניטיבית הנתפסת,בגישה לתכנים למשל, היא עד כמה אנו מרגישים שקל לנו למצוא את שאנו מחפשים. פעם נהגנו לומר שההבדל בין שלושה Clicks לחמישה, הוא בין שימוש ואי שימוש באתר/ תוכנה / מכשיר כלשהו.

כיום אנו מבינים שמדובר בהגדרה מורכבת יותר. השאלה היא עד כמה המשתמש תופס שקל לו (או לה) להגיע ליעד. חשבים לכן, גם שמות התפריטים המובילים לתוכן, עד כמה הם קלים להגעה במידה שווה (לא שמשהו תופס את תשומת לבנו יותר, ומאפיל על האחר, שגם לו אנו נדרשים). השימוש, על כן, ב- Mega Drop Down Menus,  יכול בהחלט לסייע לקלות נתפסת זו (מקטין התלבטויות היות ופורס שתי רמות של תפריט ונותן מפה נוחה להבנה). אם רוצים לסכם את כל ההיבטים הרציונאליים הקשורה בקלות הקוגניטיבית הנתפסת, במילה אחת, הרי שיש כזו, והיא: הנגשה.

 

הגדרת חווית המשתמש כאן היא עקרונית. בכל נקודת זמן, המוכרות, הצבעים, הכלים לקלות ההנגשה- מתעדכנים. אולם התפיסה נותרת בעינה.

 

האם צפויים לנו חידושים בתחום זה? כפי הנראה- כן והרבה.

ואני מחכה, ליום שבו יצליחו לשלב גם את חוש הריח בעולם החוויה של התוכן. זו תהיה קפיצת מדרגה מפתיעה ומרשימה. יש בהחלט למה לחכות.

חווית משתמש
מהי חווית משתמש?
כיום כל אדם הגולש לראשונה באתר\ פורטל בודק במודע ואף לא במודע, אם הגלישה נוחה, אם קל לתפעל ולגלוש בין דפי הפורטל ואם יש בכך משום חווית שימוש נעימה, נוחה ויעילה מעל הכול.
תחושה חיובית תביא את המשתמש לעשות שימוש חוזר באתר, מנגד, תחושה כללית שלילית בנוגע להיבטים אלו, תמנע ביקור חוזר של המשתמש ותפחית פעולותיו באתר.
חווית משתמש שואפת ליצור תחושה חיובית בקרב המשתמש על ידי עיצוב והתווית מדיניות, הרואה את המשתמש על צרכיו ושאיפותיו במרכז וחותרת ליצור חווית שימוש מספקת,  נעימה, יעילה ופרודוקטיבית.
המשך
חווית משתמש טבעית - Natural User Experience

ממשק משתמש טבעי, בניגוד לממשק משתמש אדם – מחשב, מתבסס על הדרכים הטבעיות והמקובלות בהן בני אדם מתקשרים זה עם זה ועם סביבתם ומתייחס לשימוש במחוות גוף, תנועה, הבעות פנים ומגע ליצירת חווית שליטה שלמה ומלאה בטכנולוגיה.

הודות לסטיב גו’בס ז"ל, שהצליח ליצור אצלנו את ההתמכרות לשליטה וניווט באמצעות האצבעות, התפתחה תעשייה שלמה של מסכי מגע קלים לשימוש המאפשרים שליטה בממשקים באמצעות הגוף שלנו.

היתרון המשמעותי של ממשק משתמש טבעי הוא ההתאמה לטווח גילאים רחב ביותר של המשתמשים. מדהים לראות עד כמה טבעי השימוש במסכי מגע למשתמשים מגיל שנה עד מאה.

דוגמא מצוינת לממשק משתמש טבעי המבוסס על תנועת גוף מלאה הוא קינקט (kinect) של מיקרוסופט (המבוסס על פיתוח ישראלי של חברת (PrimeSense. במייקרוסופט מצאו דרך להשאיר את הידיים ריקות ועדיין ליהנות ממשחק מהפכני הקורא את התנועות ושומע את הצלילים.

השליטה נעשית באמצעות מצלמה תלת ממדית הממוקמת בחלקה העליון של הטלוויזיה הקולטת את תנועות המשתמש ומסוגלת לפרש אותן לפעולות. בפועל, מדובר בממשק המזכיר את ממשק המגע המוכר לנו ממכשירי הסמארטפון והטאבלט, רק שהפעם במקום לגעת במסך אנו עומדים במרחק משמעותי ממנו.

מסתמן כי השינוי טכנולוגי הצפוי להתרחש בשנים הקרובות יאופיין במעבר מממשקים גרפיים לממשקים טבעיים. ממשקים אלו יהפכו ברבות השנים להיות חלק אינטגראלי מהסביבה בה פועל המשתמש.

 

מקורות:

http://www.newsgeek.co.il/

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3875824,00.html

חוכמת הבטוחים

לא, אין טעות בכותרת...לא חוכמת ההמונים, אלא חוכמת הבטוחים.


ספר שנכתב בשנת 2004 על ידי James Surowiecki, מסביר שבתנאים מסוימים, חוכמתו של ההמון גדולה מזו של המומחה. על פי עיקרון חוכמת ההמונים, לקהל יש אינטליגנציה. ככל שהקהל גדול יותר, האינטליגנציה המשותפת שלו הולכת וגוברת, ואף גדלה מעבר לזו של המומחה היחיד.


אז אפשר לומר שהרוב צודק? האם זה בטוח להסתמך על חוכמת ההמונים? לא הייתי ממהרת לעשות זאת...


בשנים האחרונות, חוקרים שונים בחנו לעומק את הגורמים שמערערים על חוכמת ההמונים והופכים את הקהל ל"טיפש".


מתברר שאם בקהל מגוון רחב של דעות, קיים סיכוי גבוה יותר לקיומו של עקרון חכמת ההמונים. יחד עם זאת, אם חברי הקהל מושפעים באופן דומה, למשל על ידי מידע חיצוני או השפעת האחד על השני, עקרון חכמת ההמונים מצטמצם ונפגם.


למעשה, בעלי דעה עצמאיים ובטוחים בהשקפותיהם, ישפיעו על עמדת שאר חברי הקבוצה (המושפעים – חלקם יותר, חלקם פחות), מה שייטה את הסטטיסטיקות ואחוזי הדיוק של עקרון חכמת ההמונים.


בהקשר זה, חשוב להזכיר שבהגדרה המקורית של חכמת ההמונים, אנשים אלו מנוטרלים היות ומדובר על תהליך שנכון לבצע כאשר 3 תנאים מתקיימים, האחד מהם- אנשים בלתי תלויים.


לפרטים נוספים אודות חכמת ההמונים והתנאים לקיומה- לחצו כאן

 

אם כך, כיצד לממש הלכה למעשה חכמת המונים "בטוחה"?
לפני שנותנים לאנשים בקבוצה להביע עמדה / להצביע , כדאי לקבל מושג על הרכב הקבוצה: מי המשפיעים ומי המושפעים? 
באופן זה נקבל מיפוי של הרכב חברי הקבוצה: בטוחים, מושפעים פחות, מושפעים יותר וכדומה. אלו שיתגלו כמושפעים מאוד, ינוטרלו משקלול כלל התוצאות, מה שישאיר בשקלול הסופי את דעות חברי הקבוצה הבטוחים .


לכן קוראים לזה "חוכמת הבטוחים".

 

מקורות:
http://www.technologyreview.com/view/528941/forget-the-wisdom-of-crowds-neurobiologists-reveal-the-wisdom-of-the-confident/

 

חידון ידע - Knowledge Raffle

כיצד גורמים לקהל בכלל ולעובדים בפרט להתקרב אל נושאי ידע חדשים אותם אנו מבקשים לקדם? זוהי שאלה שאנו חוזרים ודנים בה במהלך התנעת פעילויות ניהול ידע (ואפילו לעיתים גם בתחזוקתם).
ישנן שיטות שונות חלקן מתאימות רק לארגון ספציפי, וחלקן כלליות. אחת מהשיטות האלה היא ה- Knowledge Raffle.
חידון בנושא הידע, המלווה בהגרלה ופרס. האתגר- לגרום להעלאת העניין והעיסוק בתחום ידע מסוים בארגון.
שאלונים וחידונים נושאי פרסים יגדילו את הפעילות והשימוש בכלי ( בעיקר אם מדובר על פורומים או קהילות ידע) כאשר הפרסים כמובן יהיו בעלי ערך רעיוני הקשור לתחום: ספר או קורס למשל, כפי שניתן לראות בדוגמא המצורפת. ניתן לממש בקהילות ידע, או בשילוב כל מנגנון אחר לניהול ידע בארגון. 

חיפוש משולב - Federated Search

תהליך של איחוד תוצאות חיפוש ממקורות מידע שונים. ישנם לא מעט כלי תוכנה המתמחים בנושא. הנחת העבודה: יש הרבה מערכות בארגון, לכל אחת מנוע המחפש באופן מיטבי מעליה. המשתמש רוצה ליהנות מהידע הקיים במערכות והמנועים החזקים שמעליו. עם זאת, לא יטרח לבצע חיפוש כל פעם בכל מקור בנפרד. במקרים רבים, המשתמש אפילו לא מודע במי מהמקורות נמצא הידע המבוקש. Federated Search מפעיל את המנועים האחרים ומאחד את תוצאותיהם.
השיטה פועלת בשלושה שלבים:
שלב א- הפעלת המנועים לקבלת המסמכים / פיסות התוכן.
שלב ב- אנליזה של התוצאות לקביעת חשיבות (RANKING) משותף.
שלב ג- הצגה מאוחדת של התוצאות.
ידוע גם בשמות נרדפים: Unified Search ו- Integrated Search

חלונית - Windowlet

הכוונה ליישומון בפורטל הארגוניהמוצגעל פי רובבחלון חלקי של הפורטל. השם באנגלית אינו קבוע ומשתנה בהתאם למותג:

MS Sharepoint- מכנים אותו: WEBPART

PLUMTREE- קוראים לו: GADGET

VIADOR ו- LOTUS- משתמשים בשם: PORTLET

HUMMINGBIRD פרצו בשם מקורי- eCLIP

וכולי..

השם אינו משנה. מה שחשוב הוא משמעות השם. ומשמעותו כאן ל"בשר" העיקרי של הפורטל. אבן הלגו ממנו מרכיבים מסכים (ברמה הטכנולוגית) ופתרונות ידע (ברמה העסקית). איסוף של מספר חלוניות הקשורות לאותו נושא מאפשר אינטגרציה של נתוניםמידע וידע. אינטגרציה זו היא הנותנת את הערך המוסף לעובד המבקש לסיים את שהוטל עליו ללא התמצאות מעמיקה במערכותמומחים ו/או ארכיוני מסמכים.

חלונית- שם קטן עם משמעות גדולה.


חקר רשתות חברתיות
SNA - Social Network Analysis

 

חקר רשתות חברתיות הוא המיפוי והמדידה של קשרים ושל זרימת מידע בין אנשים, קבוצות, ארגונים, מחשבים, או כל קבוצה אחרת המייצרת וצורכת מידע וידע.

הצמתים ברשתות הם האנשים או הקבוצות ואילו הקשרים בניהם מייצגים את הקשר או את זרימת המידע בין הצמתים.

 

המשך
חשיבה מוכוונת תוצאות

חשיבה מוכוונת תוצאות היא תפיסה שמפתיעה אותי בכל פעם מחדש.

ולא כי אני מופתעת מזה שהיא עובדת ונכונה.... זה היה ברור לי מהרגע הראשון שהתחלתי ליישם אותה; העניין הוא שכל תקופת זמן אני מרגישה שאני מצליחה לקחת את יישום התפיסה עוד שלב קדימה.

 

ובמה דברים אמורים?

חשיבה מוכוונת תוצאות היא חשיבה לכאורה הפוכה. מתחילים מהסוף, אומרים לאן היינו רוצים להגיע, ורק אז חוזרים אחורה ומטפלים בפרטים הדרושים לכך.

 

לכאורה טריוויאלי, אולם כמעט מידי יום- אנו פועלים הפוך:

 

אנו מתכננים מצגת לפגישה וחושבים מה אנחנו רוצים לספר. חשיבה מוכוונת תוצאות תשאל – מה היינו רוצים להשיג בפגישה, בה תוצג מצגת זו, איך נצליח להעביר את המסר הרצוי, ורק אז, גוזרים מה נכון שייכתב וייאמר.

 

אולם חשיבה מוכוונת תוצאות אינה תחומה רק למצגות והעברת מסרים. כאשר, למשל, אנו מתכננים טופס חדש שיתעד תהליך של קבלת החלטה, ברוב המקרים, שדות הטופס ייכללו את תמצית התהליך שעברנו: עם מי נפגשנו, מה אמרו, אילו נתונים נוספים אספנו וכו.

חשיבה מוכוונת תוצאות, תכוון תכנון טופס שונה לחלוטין. נשאל את עצמנו מהם השיקולים המרכזיים לקבלת ההחלטה. נתכנן את הטופס כאשר שדותיו יתארו את תמונת המצב, ביחס לשיקולים אלו.

בתחילת הטופס ננחה את העובד מהם המקורות (אנשים ונתונים) על בסיסם יגבש את הידע, אולם מילוי הטופס יהיה מוכוון לשיקולים עצמם, ולא לתיאור תהליך האיסוף עצמו ומה נלמד בכל שלב באיסוף.

לכאורה, שינוי זה נשמע סמנטי בלבד, אולם, ככל שאני רואה יותר ויותר את יישומו, אני למדה עד כמה הוא ממקד את תהליך האיסוף, מייעל אותו ומשפר את תוצריו.

כל פעם אני מופתעת מחדש, עד כמה אנשים חושבים שהם עובדים באופן ממוקד, ולאחר שינוי הטפסים ממוכווני תהליך למוכווני תוצאה, ולאחר תקופת זמן של יישום, הם פונים ביוזמתם, ומספרים עד כמה ההבדל גדול.

 

חשיבה תוצאתית מיושמת כמובן בתהליכי שיתוף ידע, ומסייעת לתעדוף צרכים בהם נכון להתמקד בתהליכי השיתוף.

 

חשיבה תוצאתית מיושמת בתהליכי פיתוח ידע וגיבוש תורות עבודה מקצועיות על בסיס עבודת שטח רבת שנים. בתהליכים שכאלו מסייע מאד להיעזר במודל הלוגי (Logic Model) כדי לארגן את החשיבה התוצאתית.

 

כפי שכתבתי בהתחלה- אין לזה סוף. כל פעם מלהיב לראות איך כל יישום נוסף של חשיבה זו לוקח למחוזות חדשים. מי שטרם התנסה, כדאי. בהתחלה לוקח זמן להבין ולהטמיע- אך בהמשך התוצאות מעידות בעד עצמן.

ובסוף היום, לא רק המסע חשוב. הרבה פעמים באמת חשובה התוצאה.

א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת