מאגר ניהול ידעמילון מונחים
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
ד
דגלוני ידע - PUSH Flag

כאשר אנו מנהלים ידע אנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שלעובדים אין זמן לחפש את הידע ולא תמיד הם יודעים לאיזה ידע הם זקוקים והיכן למצוא אותו. לכן עלינו לתת פתרון המשלב אלמנט של push, דחיפת הידע לעובד, בזמן הנכון ובהקשר הנכון. לפתרונות אלו המאפשרים הפצת הידע אנו קוראים דגלוני ידע.  את דגלוני הידע ניתן לשלב בכלים ותהליכי העבודה השגרתיים של העובד, לדוגמה: בתוך ה-outlook לשלב ידע על הלקוח מתי הכי מומלץ ליצור עמו קשר.

דור ה- Q

דור ה-Q הוא ה"דור המכמת". המונח ""The Quantified Self" (האני המכמת) נטבע על ידי קווין קלי בשנת 2007, והוא מתאר אנשים המשתמשים באמצעים טכנולוגיים לשם מעקב עצמי של פעולות, התנהגויות ואף תחושות. השירותים הטכנולוגיים מאפשרים לאסוף נתונים בזמן אמת ולכמת אותם למספרים ונתונים סטטיסטיים קלים להבנה. כמו כן, הטכנולוגיה מאפשרת מעקב אחר נתונים לאורך זמן.

דוגמאות לנתונים שניתן לאסוף:
שיטות לניהול הזמן, נתונים שיעזרו להעמקת השינה בלילה, לשיפור הכושר הגופני, לתזונה נבונה יותר, לטיפול נכון בתינוק, ללקיחת אחריות על הבריאות במטרה לגבש החלטות על דרכי טיפול, למציאת בני זוג ועוד.
 
כינוי נוסף לפעולת הכימות הוא "מאקרוסקופ", על המיקרוסקופ שמאפשר לחקור פנימה אל תוך הגוף, אלא שבמקום עדשה מגדילה משתמשים בנתוני מאקרו, בגרפים ובתבניות.


לדעת העתידן ריי קורצווייל התיעוד העצמי של החיים ושיתופם בזרם מידע רציף יהיה השלב הבא בהתפתחות הרשתות החברתיות.
פרופ' דן אוסליבן מהפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת ניו יורק, אומר: "זה לא מקל על החיים, אבל זה משפר אותם, ונותן לנו תמונה רחבה יותר ונכונה של העולם...הכימות העצמי נותן לנו מבט רחב יותר, קר ואובייקטיבי על עצמנו. המזעור של המחשבים והעובדה שהיום קל וזול להפעיל אותם יעודדו אנשים חסרי הכשרה טכנית להתנסות בעזרים כאלה...תיעוד תמידי של החיים יאפשר לנו לחזור ולבקר ברגעים מסוימים ולחוות אותם באופן רחב יותר. אבל מי שיתחיל לבלות ימים בצפייה במציאות שתועדה בעבר, זו כבר עלולה להיות הפרעה".
הפסיכולוגית ד"ר מרגרט מוריס, המפתחת במעבדות אינטל את ה־Mood Phone - טלפון סלולארי שינתח את מצב הרוח של המשוחח באמצעות חיישני תנועה, חיישני אק"ג ומערכת לניתוח קול-  טוענת "שמעקב עצמי הוא נקודת ההתחלה של שינוי... רוב הפסיכותרפיה נשענת על הבנת תבניות ההתנהגות שלנו. בעזרת כימות עצמי הם יוכלו ללמוד מה גורם להם להתפרץ ולפתח אסטרטגיות שיעזרו להם להימנע מהמצבים האלה. מרגע שאנשים מבחינים בתבניות בעייתיות שעולות במערכות יחסים, הם יכולים ללמוד לפעול אחרת. בניגוד להרהור, להתבוננות פנימה ולפסיכותרפיה, שמיועדים רק למי שמסוגל להם ויכול להרשות אותם לעצמו. כימות עצמי מספק תובנות אובייקטיביות ומיידיות, ובמחיר זול. במידה מסוימת, אני מאמינה שהטלפונים שלנו יכולים להפוך לפסיכולוגים שלנו. אני לא בטוחה שהם יעשו עבודה פחות טובה".

 

המידע לקוח מתוך שתי כתבות שפורסמו ב"כלכליסט":

דור ה-Q

כך תכמת את עצמך
 

דור ה-Y

"הם משלבים את עבודת הצוות של דור ה-baby boom, עם גישת המסוגלות של יוצאי הצבא ועם ההבנה הטכנולוגית של דור ה-X. במבט ראשון, ואפילו במבט שני, בני דור ה-Yהם כוח העבודה האידיאלי – וגם האזרחים האידיאלים" .


Ron Zemke, Claire Raines and Bob Filipczak from “Generations at Work.”

 

המשך
דעו את הרגע - In the moment

היום, בעידן שבו אנחנו מחוברים למכשיר הנייד שלנו, בכל זמן ובכל מקום, תפיסת הצרכנות השתנתה- ובגדול.


לפי מחקרים שנעשו, הצרכן הממוצע צורך 10 שעות מדיה ביום , 6 שעות מתוכם הם באמצעות מכשירי הנייד או מכשירי ה Tabletוה Ipad. השפעה לכך ניתן למצוא בחברות השיווק השונות הפונות לקהל הצרכנים שלהן יותר ויותר דרך מכשירים אלו.


אז איך מנצלים שינוי הרגלים זה לטובת שיווק ומכירה של מוצרים ? מנצלים את הרגע !


החיים שלנו נעים בקצב מהיר והצרכים שלנו משתנים בהתאם. בכל רגע ורגע ביום אנו מכוונים למטרה אחרת .. הצרכים שיש לי בזמן שתיית הקפה בבוקר שונים מאשר כאשר אני נוסעת בתחבורה ציבורית או משתרעת על הספה בערב... על חברות השיווק להבין זאת ולדעת כיצד לנתב את הרגע לטובתם.

אז איך לוכדים את הרגע על מנת למקסם את יכולת השיווק והמכירה שלנו ?

  1. המובייל שינה את יכולת ההבנה והניתוח על הצרכן. היום באמצעות השימושים השונים החברות יכולות להפיק ולקבל מידע רחב אודות המשתמש, וללמוד על: מיקום הצרכן, מזג האוויר באזורו, תחומי עניין, גיל ולעיתים אף מה הצרכן עשה בדיוק לפי דקה ...
  2. חשוב לדעת להשתמש בנתונים אלו במטרה להזמין את צרכן הפוטנציאלי לעסק שלנו, לנהל את הידע והנתונים, ולבצע שימוש נכון במידע זה.
  3. חשוב שנבחן על מי אנחנו רוצים להשפיע ולחפש את הקהל הרלוונטי המכוון לפתרון שלי
  4. חיוני להבין מה המניע של אותו צרכן ? כיצד ניתן להשפיע על מניע זה ?
  5. יש להשקיע ביצירת קשר פיזי ורגשי של הצרכן לתוכן אותו אנחנו רוצים לפרסם

למעשה קיים לנו משולש כוחות :                                                            

 

 

                                                       הצרכן                      

  הסיטואציה/ ההקשר  התוכן המפורסם

המשך
דף נחיתה

דף נחיתה (או בשמו הנוסף- דף לובי) הוא מונח הקשור לעולם חווית המשתמש (User Experience), והוא משמש מעין דף שער פנימי לעולם תוכן או לנושא בפורטל.
דף הנחיתה מהווה אפשרות נוספת לניווט בתוך הפורטל (חוץ מתפריט הניווט הצידי)- בד"כ הוא מכיל הסברים קצרים וקישורים לדפים הנמצאים בתוך עולם התוכן שאת שמו הוא נושא- בכך הוא חוסך הקלקות למשתמש ומקל על ההתמצאות.

מספר עקרונות לשימוש בדף נחיתה:

 1. ייחודיות: כמו דף הבית, גם דף נחיתה ראוי שיהיה ייחודי ושונה מדפי תוכן רגילים בפורטל– הוא אינו מכיל תוכן רב ומהווה מעין מוקד משיכה לנושאים בעומק האתר. לפיכך, בד"כ יכיל הסבר קצר לגבי כל אחד מהנושאים בליווי קישור לצורך העמקה בתוכן. תמונות או אייקונים (בגודל אחיד) יעלו את רמת העניין והגירוי.

 2. תוכן: כאמור, דף הנחיתה אינו מכיל תוכן רב, אך כאשר ישנו תוכן הרלוונטי לכלל הסעיפים תחת אותו נושא, או כאשר אנו מבקשים לקדם או לשווק את אחד מתתי הנושאים, דף הנחיתה הוא המקום. לדוגמה: אנשי קשר ביחידה ארגונית, שאלות ותשובות, הסבר כללי ורציונאל לתהליך עבודה, תוכן חדש שעודכן בפורטל תחת נושא זה וכו'.

 3. תקציר הנושאים: כאמור, דף הנחיתה מאפשר להוסיף הסבר קצר לגבי כל אחד מהסעיפים באותו נושא. כך מתאפשר   למשתמש לדעת מראש לאיזה דף תוכן עליו להיכנס, בעיקר כאשר אינו מכיר את אזור התוכן או ששמות הסעיפים אינם ברורים לו מספיק. במקרה זה מומלץ שהתקציר עבור כל סעיף יגיע מתוך דף התוכן וישתקף בדף הנחיתה - בכך ימנע הצורך בעדכון כפול של התוכן. בנוסף, יש להקפיד שהקישור להרחבה יהיה בולט ונגיש, ויאפשר גם למי שאינו מעוניין לקרוא את התקציר להגיע אליו בקלות.
4. חוקיות: אם כבר החלטנו על שימוש בדפי נחיתה, יש להקפיד על חוקיות ועל שימוש בתבניות, כך שלמשתמש יהיה ברור מתי יש דף נחיתה ומתי אין, ומהו סוג דף הנחיתה שאליו הגיע. לדוגמה, ניתן להחליט כי לכל נושא ראשי בעץ הניווט (רמה 1) ישנו דף נחיתה המפרט את הסעיפים של אותו נושא (רמה 2), אך לנושא ברמה 2 שמכיל גם הוא תתי נושאים (רמה 3) אין דף נחיתה. לחילופין, ניתן לקבוע כי לכל אחת מהרמות בעץ הניווט יש דף נחיתה, אולם ישנם סוגים שונים של דפי נחיתה- דפי הנחיתה של רמה 1 שונים מדפי הנחיתה של רמה 2 וכו'.

לסיכום: דף נחיתה הוא אינו הכרח- הוא כלי עזר או נגזרת של צורך.
לעיתים, עקב אילוצים טכנולוגיים, לא ניתן לוותר על דפי הנחיתה, ואז יש לשאוף לכך שיהיה להם ערך מוסף עבור המשתמש, כך שלא תהיה רק תחושה שהם דפי מעבר.
מומלץ לנצל את הייחודיות של דף הנחיתה מבחינת העיצוב ומבחינת היכולת לקדם תכנים בפורטל, וחשוב מאוד שהגישה ממנו לדפי התוכן שתחתיו תהיה בולטת וברורה.

דרוג - Rating

המונח רייטינג פרץ לתודעה בישראל בשנת 1986 עם תחילת שידורי ערוץ 2.
רייטינג, בעברית מדרוג, בגרסתו המקורית, הוא הערכה של אחוזי הצפייה בתוכנית טלוויזיה מסוימת, וסידור תוכניות הטלוויזיה בסדר פופולריות יורד.

 

היום, בעידן האינטרנט, כשאנחנו מדברים על RATING אנחנו מתכוונים לאופן שבו מנועי החיפוש מדרגים את דפי האינטרנט ואת האתרים ברשת. תוצאות הדירוג ישפיעו על סדר הופעתם של האתרים והדפים בתוצאות החיפוש.

 

איך בדיוק זה נעשה- זו שאלת "מיליון הדולר"
כל בעל אתר מעוניין שהאתר שלו יופיע ראשון, שני או לפחות בדף הראשון כשיחפשו במנוע חיפוש (בעיקר בגוגל) נושא/מילה שקשורים לשרות/ מוצר שהוא מוכר.
חברות ייעוץ רבות מציעות שירותי קידום אתרים (SEO) בתוצאות החיפוש במטרה לשפר את התנועה הנכנסת לאתר מתוך חיפושים במנועי החיפוש.

 

מנועי החיפוש מדרגים את הדפים שהם מוצאים לפי הערכה של הרלוונטיות הצפויה שלהם לשאילתה של המשתמש באמצעות שילוב של שיטות תלויי שאילתה ושאילתה עצמאית, תוך ניתוח והערכה של החשיבות המשוערת של הדף.

 

להלן אלגוריתמים מרכזיים מוכרים, המתייחסים לניתוח שאילתה עצמאית:

 

(HITS (Hyperlink-Induced Topic Search - נוצר על ידי ג'ון קלינברג בשנת 1997 ונועד לדרג אתרי אינטרנט. האלגוריתם בודק שני פרמטרים לכל עמוד: "רשות" אשר מעריך את הקישורים אל העמוד, ו"רכז" אשר מעריך את הקישורים מהעמוד לעמודים אחרים.
כך מנסה האלגוריתם לאמוד את חשיבות הדף. אם הקישורים מגיעים מדפי הבית של אתרים כמו Yahoo! , Google או MSN (שהם אתרים בעלי חשיבות גבוהה מאוד), אזי הדף ידורג במקום גבוה יותר.

 

PageRank - אלגוריתם המשמש את החיפוש של Google כדי לדרג אתרים בתוצאות מנוע החיפוש שלהם. PageRank נקרא על שם לארי פייג', אחד ממקימי Google, והיא אחת הדרכים למדוד את החשיבות של דפי האתר. לדברי גוגל:
"PageRank מסתמך על האופי הדמוקרטי הייחודי של הרשת ומשתמש במבנה הקישוריות העצום שלה כאינדיקציה לערכו של כל אתר. בעיקרון, גוגל מפרש קישור מאתר A לאתר, B כהצבעה של A ל, B אבל גוגל בוחן יותר מאשר את מספר ההצבעות שכל אתר מקבל, כלומר מספר קישורים שאתר מסוים מקבל; בנוסף, גוגל מנתח את האתר המצביע. הצבעות מאתר "חשוב" הן בעלות משקל גבוה יותר, ועוזרות לקדם אתרים אחרים."

 

TrustRank - מדד האמון - טכניקה שפותחה על ידי החוקרים זולטן ו- Gyongyi. מטרת המדד לאפשר למנועי החיפוש להילחם ב"ספאם" ובדפים שעשו מניפולציות כדי להשיג דירוג גבוה יותר. עורכים אנושיים סוקרים חלק מן הדפים כדי לזהות אתרי ספאם. מכיוון שלא ניתן לסקור את כל דפי האינטרנט ולהסתמך רק על דרך זו, מדד האמון מחשיב אתר לאמין בהתבסס על קרבתו לאתרים טובים ואמינים.


לסיכום, ישנן שיטות רבות לדרוג האתרים במנועי החיפוש. השיטות מתפתחות ומתחדשות במקביל לשינויים המתרחשים ברשת.
כיום, קיימות חברות שמדרגות את האתרים ברשת על פי פרמטרים שונים (לדוגמא: אלכסה, SimilarWeb ועוד) לפי פילוחים גיאוגרפיים, תחומים ועוד. להלן רשימת אתרים נפוצים בישראל, נכון ל-1/7/18 לפי חברת SimilarWeb:

א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת