כיום יש כבר למעלה מ-200 אתרים מסוג זה, כשהמפורסם ביותר בעולם הוא  MySpace.com המאפשר לכל חבר לפתוח אתר אישי ולבנות/להצטרף לרשת חברתית קיימת. בשנת 2005 צפו באתר יותר משתמשים מאשר ב-Google !

בשנים האחרונות התפתח ברשת האינטרנט מאגר עצום של תכני מולטימדיה מקוונים כגון תוכניות טלוויזיה, קליפים, מוזיקה, תמונות וטקסט. צרכן המידע נתקל בהמון סגנונות ותכנים פוטנציאליים, בעזרת הרשתות החברתיות הוא יכול לאתר ולהצטרף לרשת של בעלי תחום עניין משותף, וכך להתעדכן ולשתף תוכן חדש.

דוגמא לחשיבות הרשת החברתית היא בסין, בה לא ניתן להיכנס למו"מ עסקי ללא רשת חברתית חזקה (המכונה בסינית גואנסי). אם איש עסקים לא מכיר מישהו שמכיר מישהו, אין לו סיכוי להתחיל אינטראקציה עסקית.

העולם העסקי הוא אחד המרוויחים העיקריים מרשתות חברתיות. הארגון יכול לנצל אותן למציאת עובדים חדשים, מעין מיסוד שיטת "חבר מביא חבר": באמצעות הקשרים האישיים והרשתות החברתיות קל יותר לאתר המלצות למעומדים מתאימים מפי אנשים שהמנהל מכיר וסומך, ולמצוא את המעומד האידיאלי למשרה. בנוסף, ניתן לאתר מועמדים "פאסיביים" שאינם מחפשים עבודה בצורה יזומה. עובדים אלו בדרך כלל נחשקים יותר ממעומדים מובטלים.

הרשתות החברתיות יכולות גם לסייע בתהליך מכירה ושיווק. השפעה על רשת חברתית יכולה להיות רווחית למדי אם מצליחים לאתר את גורמי המפתח בה, המשפיעים ו/או מקבלים את ההחלטה על הרכישה. כיום אף קיימות מספר חברות המתמחות בכך.

בעולם האינטרנט בהחלט ניתן לזהות מגמת גידול ביישום תפיסת הרשת החברתית, בכל יום עולים יותר ויותר אתרים בהם המשתמשים הם ספקי התוכן העיקריים באתר (בהתאם לתפיסת Web 2.0) כגון אתר רשימות הישראלי (אתר לאתרים אישיים) או עולם משחקי המחשב בו רשתות חברתיות המהוות בסיס למשחקים מקוונים.

הרשתות של הארגון נחלקות לשני סוגי רשתות: רשתות פנימיות, קרי קשרים חברתיים בין חברים בארגון, קבוצות עבודה, מחלקות, אגפים או אפילו קשרים בין אתרים מרוחקים גיאוגרפית השייכים לאותו ארגון. ורשתות חיצוניות, קרי קשרים של הארגון עם ספקים, לקוחות, בעלי מניות, ארגונים אחרים באותו הענף ומחוצה לו.  קשרים אלו, שעשויים להיות ישירים (בין שני שחקנים ברשת) או עקיפים (שחקן אחד קשור לאחר דרך שחקן שלישי שמתווך בינם) הם בעלי פוטנציאל להפקת תועלות וערך לארגון.  

את הערכים והתועלת שעשויים להיוולד מתוך הקשרים הללו נוהגים לחלק לשני סוגים: ערך מוחשי וערך לא מוחשי: ערך מוחשי הוא חליפין של סחורות, שירותים או כספים. כלומר,חליפין אשר מייצר עליה במכירות או הקטנת עלויות.
 לעומתו, ערך לא מוחשי יכול להיות חליפין של ידע או של תועלות. חליפין של ידע כולל מידע אסטרטגי כמו רכישות מתוכננות של חברות,חילופי גברא ומוצרים חדשים שעומדים לצאת לשוק, ידע תכנוני כמו מגמות שוק או תוכניות עבודה של הארגון ומתחריו ומידע טכני כמו פתרון בעיות טכניות מסובכות או תובנות של ארגונים ואנשים אחרים בתחום הטכני והטכנולוגי.
 חליפין של תועלות כולל "טובות" שאנשים וארגונים מחווים זה כלפי זה, תמיכה רגשית או פוליטית או תרומה של זמן ומשאבי אנוש.

אין ספק שדווקא חליפין של ידע בתוך רשתות בלתי פורמאליות אלו, הוא מצרך משגשג ולו רק משום שמדובר בחליפין לא רשמי, דיסקרטי שמבוסס על קשרי החברות שבין האנשים בתוך הארגונים. ידע שכזה לעיתים יכול לחרוץ גורלות של ארגונים ולהטות את הכף לטובתו או רעתו של ארגון. תארו לעצמכם ארגון שלא ידע כי עומדת להתרחש עסקת מיזוג בין שני הארגונים המתחרים לו? ויותר מכך, מה אם כל השחקנים המרכזיים בשוק כבר שמעו על המיזוג חודשים לפני  ולקוחות, ספקים ובעלי עניין אחרים הכינו את עצמם מבעוד מועד לאירוע?
חברות ברשת חברתית דלה בידע, או שמאופיינת בקשרים חלשים (כאלו אשר מידת האמון בהם אינה מספיקה כדי שיועבר בה מידע רגיש מספיק) או אפילו בידוד חברתי- יכול להשפיע לרעה על מסלול חייו של כל ארגון. וההיפך, שייכות לרשת "נכונה" של ארגונים ומיקומו של ארגון בצמתים של ידע עשויה לסייע רבות להצלחתו.

כל ארגון, אדם או קבוצה משתייכים לרשתות. נדירים הם המקרים בהם ארגון מבודד לגמרי מכל רשת חברתית. אך יחד עם זאת, עצם החברות ברשת אינה תנאי מספיק כדי ליהנות מכל היתרונות שחברות כזו טומנת בחובה.
התועלות שיצמחו לארגון מחברותו ברשת חברתית תלויות בפרמטרים רבים כמו מקומו של הארגון בתוך הרשת, חפיפתה של רשת זו לרשתות אחרות וכדומה.

אחד מהמשתנים שיש לקחת בחשבון כאשר אנחנו בוחנים יכולתה של רשת לספק ערך נוסף לארגונים, הוא הנכסים של החברים ברשת (ואין מדובר דווקא בנכסים מוחשיים). נוהגים לחלק את הנכסים הללו לשלוש קבוצות:
משאבים: עד כמה לארגונים החברים ברשת קיימים משאבים כמו ידע, כשרון, השפעה פוליטית וכדומה.
מודעות: יש צורך שלחברים ברשת תהיה יכולת לקרוא את המפה- כלומר לדעת איזה שחקן מחובר למשנהו, האם קיים שחקן שלישי ברשת שדרכו ניתן להגיע לנכס? אילו שחקנים ברשת מרכזיים ובאיזה תחום, כלומר, מי המחזיק בידע הטכני, מי בידע הפוליטי, מי במשאבי כסף או משאבים נחוצים אחרים.
נכונות: על השחקנים ברשת להיות בעלי נכונות ליחסים של חליפין.
רשת עשירה בשחקנים המחזיקים בידיהם את שלושת סוגי הנכסים הללו, תהיה רשת אשר תציע לארגונים המשתייכים אליה ערך רב יותר מאשר רשתות הדלות במשאבים אלו.

לסיכום, למרות שכל ארגון משתייך לרשתות שבהן חברים ארגונים אחרים, לא כל רשת תפיק לארגון אותם ערכים ותועלות. ככל שישכיל הארגון למצב את עצמו בתוך רשת עשירה במשאבים תיווצר לו גישה נוחה יותר לנכסים כמו ידע, השפעה ומשאבים חומריים.