לוגו
מהו שוקולד ללא פרה? מהו טעמם של דגני בוקר ללא חיוכו של התרנגול הנשקף מן האריזה? מי מתארח בגבינה עם הבית? ומיהו אותו אבו שוקרי המקורי??
הפעילות השיווקית משרטטת תוואי על פיו יתנהלו המגעים מול הלקוח. בין אם מדובר בלקוח פנים ארגוני ובין אם הלקוח הוא חיצוני קיים צורך לחבר אותו אל השירות המוצע כמו אל ספק השירות ולייצר תקשורת, הבנה ונאמנות. הלוגו הוא הסמל הגרפי המזוהה עם אותה פעולה שיווקית, הפנים של הקונספט, הנוצר במטרה לסמן ולסמל גורם אחר ולהיות מזוהה עימו בתודעת צרכן השירות.
השיווק הוא אחד השלבים מכווני התרבות בפרויקט ניהול הידע, מטרת השלב היא ליצור חיבור רב מימדי בין הלקוח הפנים ארגוני לבין פתרון ניהול הידע בארגון. ממש כמו הד.נ.א. הלוגו הוא הסמל הקטן ביותר הנושא ידע לגבי הארגון כולו, הוא מכפיל את עצמו ובפקודתו נבנים נדבכים נוספים בגוף הארגוני.
לוגו יוצר מציאות, לוגו מיישר קו לגבי עולם התוכן, לוגו מייצר הזדהות עם עולם ערכים מסוים, לוגו מגדיר זהות, יש לך לוגו משמע אתה קיים!
1. בצעו סיעור מוחות
המשימה הראשונה בדרך אל הלוגו מתבססת על שימוש במשאבים תרבותיים, וכוללת גיוס כל בעלי העניין לצורך מיפוי עולם הידע המרכיב את הקהילה. כך, באווירה חיובית כשכל תשובה נכונה, יזרקו לחלל מיני אסוציאציות מחיי הקהילה: תכנים, מסרים, ערכים ומטרות, ו"על הדרך" תיווצר הזדמנות לגיוס ממוקד של שגרירים בקהילה, כאלה שייצגו אותה ויגנו עליה בגופם בשלבים מאוחרים יותר. חשוב לזכור- שיווק נכון עושה שימוש בכל הזדמנות על מנת ליצור בני ברית.
2. זהו את ערכי ליבה
בשלב השני יהוו האסוציאציות שעלו בשלב הראשון בסיס לאיתור ערכים מרכזיים בקהילה, אותם ערכים שהיינו רוצים להחצין בתקשורת מול הלקוח הפנים הארגוני. במהלך השלב יעשה זיהוי של הערכים המוסכמים כמשקפים את התרבות הארגונית, יוגדר הערך המוסף של כל אחד מהערכים, ותבחן המידה בה הוא משקף את תרבות הארגון כמו גם את תרבות הקהילה. מומלץ להתמקד בעד שלושה ערכים מהמצבור שזוהה, ולוודא כי הם משתלבים ומעצימים זה את זה ואינם בבחינת ערכים מתחרים. בסיום שלב זה הערכים הנבחרים חוברים יחד לידי ישות עצמאית ומובחנת אשר עודנה חסרת צורה.
3. בחרו דימוי מייצג
בצעד השלישי יעשה עיבוד של ערכי הליבה שזוהו כמרכזיים ומכוננים. מה שהיה קודם מקבץ ערכים המורכב מפיסות ידע מובחנות יהפוך לדימוי מגובש ואחיד עם מסר ברור, שבכוחו לייצג את קהילת ניהול הידע. איך בוחרים דימוי מייצג? כיד הדמיון והיצירתיות הטובה עליכם: הערכים שהתקבלו בשלב השני ישמשו מצע להבנית הדימוי. דימוי מייצג יכול להיות עוף לילי המסמל בינה ודעת, או מילה המתקבלת מצירוף אותיות ערכי הליבה שהוגדרו קודם לכן כמו שח"מ (שירות, חום ומשפחתיות), דימוי יכול להיות מוטיב המסמל גישה ערכית כמו לחיצת יד המסמלת מקצועיות. מומלץ לערוך תרגיל במהלכו יסקרו ערכי הליבה שנבחרו במנותק מהארגון ומההכרות עימו, ויבחן הקשר אל אותה ישות חסרת צורה שנוצרה בשלב הקודם. משנבחר דימוי הנושא מסר מסוים כדאי לוודא כי הוא עולה בקנה אחד עם המסר הארגוני.
4. עבדו גרפית
צעד גדול וחשוב במיוחד, בו הישות העצמאית והמובחנת שאופיינה בשלב השלישי מקבלת צורה ותוקף ממשי ומעובדת גרפית לפרטי פרטים. צעד זה טומן בחובו הזדמנות שיווקית ליצור תהודה חוצת ארגון על ידי עריכת תחרות הפקת לוגו במסגרת הקהילה. לקראת התחרות יש להגדיר למשתתפים את הדימוי הנבחר אותו נבקש לראות בהצעות המתקבלות. המסר לאורך התחרות הוא חיובי ומשתף, ובסופה ניתן לערוך הצבעה. מומלץ לוודא שהתחרות תעשה באווירה חיובית ושלא נוצרים מתחים מיותרים בין בעלי ההצעות השונות. גם חברה חיצונית יכולה לספק מספר הצעות מתוכן תבחר אחת על ידי הקהילה.
5. השיקו והטמעו
פעילות המיתוג תחתם באירוע השקה שיחזק את הזיקה ללוגו הנבחר, ידגים את השימוש ויצור חיבור בין החברים בקהילת הידע לבין ספק השירות. על מנת למסד את השימוש בלוגו נצלו כל הזדמנות להציג ולשתף בו. שלבו את הלוגו בראש עמוד השער של הקהילה, בבאנרים, בניוזלטרים ובטיזרים הנשלחים למשתמשי הקצה, וודאו כי הוא מוטבע על גבי ניירות המכתבים. ציוד משלים הנושא את הלוגו יכול לתרום להשלמת המסר השיווקי ולעידוד הבאז סביב הקהילה. לסיכום, הלוגו הוא תוצר התהליך במהלכו לובש הדימוי צורה ומספק תוקף למסר ולאופייה של הקהילה שלנו. הלוגו מתבסס על הבטים תוכניים ותרבותיים מעולמה של הקהילה, להם הוא מספק נראות וביטוי ויזואלי ממשי. אם נשכיל להשתמש נכון בתהליך בניית הלוגו נוכל להשיג תוצרי ביניים חשובים לא פחות כמו הגדרת ערכי הקהילה, יצירת בני ברית וחיזוק הקשר עם משתמשי הקצה.
|
לוח שעונים - Dashboard
המילה Dashboard הפכה למונח השגור בפי כל מי שעוסק בהצגת מידע, אבל האם אנו באמת יודעים על מה מדובר?
למונח קיימים לפחות שני פירושים המתקשרים לעולם המחשוב- הראשון מתייחס לעיצוב החזותי ולממשק דרכו משתמשים חווים את פתרון ניהול הידע הנבחר (להזכירכם, ממשק הפורטל הראשון של ה- Sharepoint נקרא לפני שש שנים Dashboard ורק מאוחר יותר נולדו ה-Tahoma וה-Sharepoint). הפירוש השני נוגע לחיווי גראפי המציג נתונים ארגוניים מעובדים ועדכניים. אם כן, כשאומרים Dashboard בהקשר של ניהול ידע, למה מתכוונים?
לרוב הכוונה היא למחוון המציג באופן ויזואלי ומתוחכם מידע ארגוני חיוני במבט חטוף, עם יכולת לבחון בצורה מעמיקה יותר את הנתונים. ה- Dashboard מנגיש מידע עדכני אשר מעניין את העובדים והמנהלים. שנים רבות היוו פתרונות אלו חלק מחבילות ה-Business Intelligence) BI) אך רק עם הפיכתו של הפורטל לכלי פופולארי, קיבל הנושא תנופה וכיום הנו כלי מרכזי המאפשר ניהול אפקטיבי על פי חיווי לאירועים חריגים.
לדוגמא, מחוון עשוי לאפשר למשתמשים לצפות בהתקדמות פרויקט מרכזי על בסיס יומי, הצגה השומרת את כלל עובדי החברה "בתמונה" וממוקדים ביעדים. בצורה זו כולם מיודעים על מצב הפרויקט, השקיפות גדלה ועימה שביעות הרצון. מעבר להיותם של המחוונים ויזואליים וצבעוניים, יש למחוונים שתי יכולות מרכזיות אשר הופכות אותם לאטרקטיביים בעיני משתמשים- התמקדות והתאמה:
- התמקדות (Drill-Down) אפשרות להצגת מידע מורחב לגבי הנתונים שעומדים בבסיס המחוון. ניתן לחשוף את תוצאות הנוסחא, אופן החישוב ועוד, כל זה תלוי במידת הפירוט שמנהל המערכת מעוניין לחשוף למשתמשים ובערך המוסף של המידע.
- התאמה (פרסונליזציה)- מאפשרת לכל משתמש להציג את המידע שמעניין אותו באופן שמקל על עובדי החברה לאמץ את מערכת המידע כמתאימה לצרכיהם.
כאמור, מאפיינים אלו מעלים את האטרקטיביות של המערכת בעיני המשתמשים, כיוון שהם רואים אותה ככלי מסייע לעבודתם.
יתרונות הצגת נתונים באמצעות Dashboards:
- יכולת מיקוד מהירה ופשוטה בנושאים הדורשים טיפול, תוך הפרדתם מכל שאר המידע הארגוני והבלטתם באמצעות החיווי.
- יכולות הצגת מידע מעובד ממערכות שונות, באופן שמספק ערך מוסף על המידע במערכות המקור. מאפשר אינטגרציה של נתונים ומרכז את כל המידע במקום אחד (הדבר נובע מכך שהחיוויים קשורים למחסני נתונים אינטגרטיביים).
- גרפיקה מושכת המעודדת את המשתמשים לבחון ביתר תשומת לב את המידע המוצג.
- נתונים דינאמיים המתעדכנים אוטומטית, ללא צורך בעדכון ידני.
למרות היתרונות שצוינו, חשוב לזכור שהיכולות הויזואליות והגראפיות וכן הצלחת ההטמעה של המערכת לאורך זמן תלויים בנכונות הנתונים, איכותם וגמישות העדכון שלהם. כמו כן, כדי להבטיח ידידותיות מרבית ופשטות בשימוש, חשוב שפענוח התצוגה יהיה מובן ואינטואיטיבי. רצוי להיזהר מעודף חיוויים כדי לא להעמיס על המשתמש בבחינת, תפסת מרובה, לא תפסת. כשם שפתרון ניהול ידע טוב מותאם לצרכי הארגון, כך גם מחוון יעיל. עליו לשקף את פעילויות הליבה של הארגון באופן שיציג ערך מוסף על הקיים היום, עליו להיות מובן ממבט חטוף ולספק מידע מעמיק יותר לפי הצורך. אופן ההצגה תלוי בסוג המידע המוצג, הצורך הארגוני וכמובן היצירתיות של הנוגעים בדבר. במטרה להתאים את התצוגה למידע המוצג יש להכיר את האפשרויות הקיימות. להלן מספר דרכי הצגה נפוצות:
- רמזור- ממש כמו בכביש, אדום מצביע על מצב בעייתי, צהוב על מצב ניטראלי וירוק מעיד על מצב טוב מאד
- פרצופים- פרצוף עצוב מציג אי עמידה בקריטריונים ושמח מעיד על מצב משביע רצון
- לוח שעונים- כשם שלוח שעונים ברכב מציג ביצועים, כך גם לוח השעונים הארגוני.
מאחורי כל תצוגה יש להגדיר נוסחא לחישוב ואת האופן בו תוצאות הנוסחא משפיעות על התצוגה. לדוגמא, במידה ומציגים יישום החלטות לאורך תקופה ניתן לחשב את אחוז ההחלטות שטרם יושמו ולחלקן בכלל ההחלטות לתקופה. במקביל יש להגדיר כיצד התוצאה (ביצוע ההחלטות) מעידה על המחוון- לדוגמא, 0-40% מהמטלות טרם נסגרו משמעותה רמזור ירוק, 41-80% מהמטלות טרם נסגרו משמעותה רמזור צהוב ומעל 81% שלא נסגרו תציג רמזור אדום (או פרצוף זועף, או כל תצוגה מתאימה אחרת).
נסכם ונאמר שבשנתיים האחרונות, בשקט ומבלי למשוך תשומת לב רבה, ארגונים רבים אימצו הצגת ביצועים ארגוניים באמצעות מחוונים. לוחות שעונים אלו מאפשרים לרוב המשתמשים לאתר ולנתח מידע לו הם נזקקים במסגרת העבודה השוטפת. מטרת הצגת נתונים בצורה זו היא הנגשת מידע עסקי בצורה מהירה, אינטואיטיבית ופשוטה. אנו ממליצים על השימוש במחוונים אלו כדי לספק ערך מוסף למשתמשים תוך הצגה ויזואלית מושכת, אולם חוזרים ומדגישים שכדי להשיג את התוצאה הרצויה על ההצגה להיות ברורה ולהתבסס על נתונים אמינים ומדויקים.
|
למידה מסדר שני Second loop learning
בעולם הלמידה אנו מבחינים בשתי רמות למידה: למידה מסדר ראשון שם אנו משפרים תוך שמירה על מסגרת הערכים, הנורמות וההתנהגויות בארגון. בלמידה מסדר שני אנו מאתגרים את ההנחות הקיימות ומשנים אותם: מגדירים נהלי עבודה חדשים או מתודות חדשות, ולא איך להטמיע ולממש את הקיים.
בניגוד ללמידה מסדר ראשון אשר מאגדת שימוש בידע לפתרון בעיה ספציפית בהסתמך על הנחות קיימות או על "מה שעבד בעבר", למידה מסדר שני הולכת צעד אחד קדימה ומאתגרת את ההנחות הקיימות במטרה ליצור תובנות חדשות.
לדוגמא: אם ניקח בעיה (שונה מאוד מעולם התוכן שבו עסקינן) כגון כיצד נוכל למנוע מצב שבו רעידות אדמה גובה קורבנות, למידה מסדר ראשון תבחן כיצד רעידות אדמה מתרחשות ותנסה לחזות את התרחשותן על מנת להתכונן כיאות. למידה מסדר שני תבחן את מושג רעידת האדמה ויכולה להביא למסקנה שרעידות אדמה אינן גובות קורבנות אך נפילת בניינים כן!
אז הנה לנו מושג שצריך לעמוד לנגד עינינו כאשר אנו עוסקים בהפקת תובנות!
|
לקח Lesson
לקח הנו המלצה להתנהגות עתידית מיטבית הנלמדת על בסיס ניסיון העבר.
לקח הינו תוצר של חשיבה יזומה ואקטיבית המתבצעת בסיום פרויקט, אירוע או פעילות נבחרת אחרת. הוא נוצר כתוצאה של למידה מובנית שבמהותה – ניתוח של התוצאות שזוהו וגיבוש אופן הפעולה הרצוי בעתיד במונחי ביצוע, לצורך מניעת טעויות דומות בעתיד או חיזוק היתרון- היערכות לעתיד. ישנן שיטות רבות להפקת הלקחים המפורסמת שבהן ע"י תחקיר וירידה לסיבות שורש (קידוח).
בפועל, כיוון שמדובר בתהליך מובנה, המתרחש בעקבות תהליכים או אירועים מוגדרים, הוא מכסה על פי רוב רק מעט מתוך סך הידע הארגוני.
אם נביט לרגע על היחס הכמותי בין הלקחים ופרקטיקות נראה שעיקר הידע בארגון נצבר על פי רוב כפרקטיקות תוך כדי תנועה, שהרי הפקת לקח הוא תהליך מורכב וארוך המתרחש רק כאשר מתקיימים תנאים מסוימים. השורה התחתונה היא כי גם ארגונים שמפיקים לקחים משאירים את רוב הידע אצל העובד היחיד ולא מנהלים נכס יקר זה.
מומלץ שכל ארגון המבקש לבצע למידה ארגונית ישכיל לשלב את הפקת הלקחים וניהול התובנות והפרקטיקות זה בצד זה למינוף וצמיחה ארגוניים.
|