ROM Knowledgeware - מילון מונחים

ניהול ידע

אובר-פורטל Uberportal "פורטל - על"

ריבוי פורטלים הינו מציאות שכיחה בעולמם של הארגונים הבינוניים ובוודאי הגדולים. לרוב, הפתרון המוצע לשימוש במספר פורטלים במקביל הינו הפתרון הטריוויאלי של ריבוי מקורות כניסה (בעגה המקצועית: stove -pipes). אובר- פורטל הינו ארכיטקטורה ליצירת פורטל אחוד אחד ובכך לקשור את כל נקודות הכניסה לנקודה אחת ויחידה.

המשך

לקוח מתוך מאמר של גרטנר (http://www.gartner.com)

הסבר מפורט:

ריבוי פורטלים הינו מציאות שכיחה בעולמם של הארגונים הבינוניים ובוודאי הגדולים. ניתן למנות כמה סיבות לקיום מציאות זו:

(1) פורטלים משווקים כמוצרי OEM יחד עם מערכות חומרה/תוכנה נוספות;

(2) היכולת של יחידות בתוך ארגונים גדולים מאוד להחליט בעצמן על פתרונות התוכנה המתאימים להם;

(3) המריבה הנצחית בין אוהדי פתרונות ה Java לבין השאר (למשל אוהדי .Net).

על פניו, מציאות זו לא הייתה חייבת להיות בעייתית אם היה תקן אחד שכל יצרני הפורטלים היו מכבדים. לרוב, בלתי אפשרי לשתף רכיבים מפורטל אחד בפורטל אחר בצורה כזאת שיכבדו את מנגנוני ההרשאה, את מדריך השירותים או את העדפות המשתמש אחד של השני.

ארכיטקטורת ה Uberportal, מציגה פתרון לבעיה, לפחות עד לכניסת הסטנדרט החדש ל Portal Federation (איחוד פורטלים) לקראת סוף שנת 2005. "אובר" הינה מילה בגרמנית שמשמעותה "על" (או "מעל"). ניתן להבין מצירוף המילים שמדובר ברכיב "על" אשר מאגד את שאר הרכיבים "הנחותים ממנו" לכדי פורטל אחד. להלן עקרי הארכיטקטורה:

הפתרון הינו רוחבי וחולש על כל הפורטלים הרוחביים והאנכיים בארגון.
פורטל העל הינו נקודת הכניסה היחידה לשאר הפורטלים בארגון (דף הבית של העובד)
פורטל על אינו כלי שניתן לרכוש "out of the box" אלא יש לבנות אותו כדי שיתאים למערכות בארגון.
מוצרי התוכנה הטובים ביותר למימוש "פורטל העל" הם כמובן מוצרי התוכנה בעלי ארכיטקטורה פתוחה, מונחי שירותים וסטנדרטיים.

על מנת לממש שיתוף פורטלים כזה, צריך לדעת לשתף את האלמנטים הבאים:

מדריך השירותים (Directory)
מנגנוני ההרשאות (Security)
העדפות המשתמש (Personalization Data)
מידע מבני (Metadata)
יישומי פורטל (Portlets)

כיוון שאין כלי כיום שיודע לאחד את כל האלמנטים הנ"ל (בשל החוסר בסטנדרטים), ארכיטקטורת פורטל העל עושה רושם כתיאורטית בלבד. עם זאת, ניתן בכל זאת להפוך אותה למעשית ע"י הגדרת המושג "פורטל על מינימלי".

פורטל על מינימלי (A Minimalist Uberportal) הינו סוג של פורטל על (Uberportal) אשר משמש כדלת כניסה בלבד לשאר הפורטלים. בפועל הוא מפעיל את הפורטלים הנחותים ממנו בחלון נפרד. כדי שפורטל אכן יהיה פורטל על מינימלי, עליו לממש את האלמנטים הבאים:

מדריך שירותים מאוגד רציונלית (Rationalized directory service).
SSO (Single Sign On) – הזדהות לפורטל זה תממש הזדהות לכל שאר הפורטלים ותהיה ההזדהות היחידה במערכת.
מימוש העדפות המשתמש ברמת הדפים של פורטל העל (לא נדרש להכיל את ההגדרות שהוגדרו ברמת פורטל העל לפורטלים הנחותים).
כניסה לפורטלים תהיה באמצעות קישורים (Hyperlinks) או טאבים (Tabs).
עם סגירת החלון בעת סיום הגלישה בפורטל "הנחות" יחזור המשתמש למסך המתאים בפורטל העל.

עד שיקבעו הסטנדרטים, ועד שחברות התוכנה תממשנה אותם, פורטל על מינימלי הינו הפתרון המומלץ לכל ארגון שעובדיו עושים שימוש ביותר מפורטל ארגוני אחד.

תודות: תודה לרנית זקצר על השגת מקורות למידע.

אונטולוגיה - Ontology

אונטולוגיה, על פי המילון- חקר ההוויה. אונטולוגיה של ארגון- מפת הקשרים בין המילים המדוברות בארגון: כלומר, עולם המינוחים והקשרים ביניהם.
המילים עצמן, הלא הן הז'רגון המקצועי ארגוני- מכונות טקסונומיה.
האונטולוגיה הנה קישור של כל המילים לקבוצות. קבוצות אלו מייצגות מאפיינים וערכים ואת הקשרים בין קבוצות אלו.

המשך

אי המשכיות הידע – Discontinuity of Knowledge

תופעה המתרחשת כאשר עובדי ידע מומחים עוברים מתפקיד אחד למשנהו, בתוך הארגון או מחוצה לו, מבלי שיהיה להם את הזמן הדרוש או כלי ניהול ידע דרושים ע"מ להעביר את הידע הסמוי שלהם לעמיתיהם.

אינטגרציית פתרונות ניהול ידע - SES - Smart Enterprise Suite

שוק ניהול הידע חווה התעוררות מחודשת וזאת לאחר מיתון של כשנתיים. ארגונים רבים משקיעים משאבים רבים לטובת קידום פתרונות ניהול הידע, והשוק רווי בפתרונות "בשלים ויציבים" אך נקודתיים. הארגונים, ובפרט מנהלי הידע, "מופגזים" ע"י פתרונות מגוונים כגון ניהול מסמכים, ניהול תוכן, ניהול משימות, ניהול תהליכים, ניהול סיכונים. הבעיה שכל ספק מבסס את הפתרון הפרטי שלו על ארכיטקטורה וטכנולוגיה שונה כך שהפתרונות בפועל לא מדברים אחד עם השני ולכן האתגר הבא בתחום ניהול ידע היא האינטגרציה בין פתרונות ניהול ידע לפתרון אחד שלם מנקודת ראות של משתמש הקצה.

וכאן נכנסת לתמונה ה- SES - (Smart Enterprise Suite) "אינטגרציית פתרונות ניהול ידע לסביבה אחודה".

המשך

אינטגרציה – היא אתגר "ישן-חדש" שעומד בפני מרבית הארגונים: "ישן" משום ששוק ה-IT מדבר שנים על הצורך באינטגרציה ו"חדש" משום שעד עתה רעיון האינטגרציה של פתרונות ניהול ידע לפתרון אחוד לא היה על סדר היום.

להלן מספר דוגמאות לצורך באינטגרציה של פתרונות ניהול ידע:

· מאגר מידע מרכזי ואחוד - מאגר מידע מרכזי ואחוד הינו תנאי בסיסי לניהול ידע כלל ארגוני, ניהול מאגר מרכזי שבו מנוהלים כלל התכנים מאפשר יכולות אחזור ושיתוף חכמות, פשוטות ובעלות סבירה. מאידך המצאות של מגוון פתרונות ניהול ידע על בסיס טכנולוגיות שונות ומאגרי מידע נפרדים מקשה על ניהול כלל התכנים בארגון ופוגע בפונקציונאליות ובביצועים.

· עץ ידע רב ממדי אחוד - כיום כל פתרון ניהול ידע כולל (אם בכלל) את "עץ הידע" הפרטי שלו. כידוע ניהול "עץ ידע" הינו אחד מהאתגרים הבולטים בתחום ניהול ידע ולכן ניהול מספר רב של עצי ידע ללא סינרגיה בניהם הינה משימה קשה ובלתי אפשרית בפועל - מכאן הצורך בניהול עץ ידע אחוד לכלל יישומי ניהול הידע שמאפשר לנהל בצוותא את כלל אובייקטי המידע בארגון: מסמכים, מצגות, ד"א, משימות, טבלאות ב- DB , קטעי קול, קטעי וידאו, חלוניות של מערכות תפעוליות, תת אובייקטים, תת עצי ידע, תכני web.

· אבטחה – תחום ניהול הידע מציב אתגר חדש בתחום אבטחת המידע – בנוסף לשיטות האבטחה הקלאסיות שדנו בעיקר באבטחת המערכת, ניהול ידע מעלה צורך באבטחת התוכן בהתאם למצבי הצבירה שלו (אחסנה, הפצה, שליחה, קבלה, אחזור (נווט / חיפוש). הקמת מערך אבטחה נאות בתחום ניהול ידע הינו אתגר קשה להשגה שמחייב השקעות בתשתית וכן שילוב פונקציונאליות אבטחתית כחלק ממערך ניהול הידע. תחום אבטחת המידע הינו אחד מהקטרים שדוחפים את הצורך בשיטות ניהול ידע אחודות על בסיס פלטפורמה אחודה.

· קיימות עוד מספר רב של דוגמאות לצורך בפתרונות ניהול ידע אחודים מעל תשתית אחודה, כגון: פשטות תהליך הכשרה והטמעה על בסיס מבנה ארגוני תומך ניהול ידע, ניהול ותחזוקה אחודים של כלל פתרונות ניהול הידע, סביבה הומוגנית למשתמש, הורדת עלות הפיתוח של כל פתרון בנפרד, סינרגיה בין פתרונות ניהול ידע לפתרונות ניהול משאבים ושילוב הרעיון של ניהול משאבים מבוסס ניהול ידע... הרשימה עוד ארוכה אך נראה כי הרעיון ברור.

בחודש מאי 2002 חברת גרטנר הציגה לראשונה תפיסתה- SES (Smart Enterprise Suite). להלן הגדרת SES ע"פ חברת גרטנר:

· שילוב של טכנולוגיות פורטל (portal), שיתוף (collaborative) וניהול תוכן ארגוני (content management technologies) ואספקת שלושת היכולות כחבילה אינטגרטיבית אחת.

· SES מבטיח בסיס רחב לתמיכה בעבודת ידע או מידע בתוך הארגון, או בין קבוצות בתוך הארגון או מחוצה לו. הודות לכך SES נחשבת כפלטפורמה מובילה לניהול ידע.

כותבי מאמר זה מציגים תפיסת מורחבת לרעיון ה- SES אשר פותחה ע"י הכותבים לאחר ניתוח ולימוד מעמיק של התחום.

הרעיון של SES הינו "חבילת פתרונות חכמה" המספקת אינטגרציה גבוהה בין כלל הרכיבים שמסופקים בחבילה או מפותחים ע"י ספקי משנה כתוספת לחבילה. ה- SES הנו רעיון חדשני ועדין אין הסכמה בקרב המומחים לגבי התכולות, התיחום והמיצוב שלו. כמו כן הדרישות הפונקציונאליות של הארגונים ל- SES אינן בשלות, אך ניתוח Case studies בעולם ובארץ מלמדים על צורך ברור לתפיסת ה- SES כמחולל הצלחה בתחום הטמעת ניהול ידע בארגונים. ראוי להדגיש ש- SES במהות הינו תשתית ולכן צפוי שגם בעתיד חברות קטנות וזריזות ישכילו לפתח מעל ה- SES יישומי ניהול ידע שתפורים לשוק ספציפי.

פתרון ניהול ידע מבוסס SES נדרש לכסות ארבעה תחומים מרכזיים המובילים את שוק ניהול הידע הארגוני:

· טכנולוגיית פורטל.

· ניהול תהליכים.

· ניהול תוכן.

· כלי שיתוף.

מספר הערות:

· ניהול תהליכים לא מוגדר באופן ברור כחלק מה- SES (חלק מהמומחים רואים בניהול תהליכים כמרכיב בתחום ניהול התוכן). בכל מקרה נראה שרכיב ניהול התהליכים חייב לפעול באינטגרציה מלאה לשאר הרכיבים.

· כבר כיום קיימת רמת אינטגרציה מסוימת בין מרכיבי ניהול ידע (אזור משותף בתרשים) אך המציאות עדיין רחוקה מן החזון.

לא נפרט כאן היכולות הנדרשות בתחום הפורטל, ניהול התוכן (כולל גם ניהול מסמכים ועוד). אך מעבר לאלו, נדרשות יכולות ניהול ידע משלימות:

לתפישת ה-SES המקורית (פורטל, תוכן, שיתוף) נדרש לחבר מרכיבים טכנולוגיים נוספים המשותפים לשלושת מרכיבי ליבה של ה-SES:

1. "תצוגה אינטגרטיבית" - מטרת ה- SES לעשות סדר בבלגן הקיים, לעזור לארגונים לבנות "סל פתרונות חכם" לניהול ידע המותאם לצרכי הארגון. התצוגה האינטגרטיבית מתאפשרת הודות ליכולות פונקציונאליות של פורטלים לחשוף כל אובייקט תוכן כ"חלונית “(Portlet, WebPart). בעידן ארכיטקטורת SOA וקיום טכנולוגיית שירותי רשת (Web Services), חלונית הפורטל יכולה לחשוף כל אובייקט ללא קשר למקום ייווצרו.

2. "עץ ידע רב ממדי אחוד" - פורטל עתידי נדרש לספק יכולת ניהול עץ ידע רב ממדי גנרי אשר יספק שירותי "עץ ידע" לכלל יישומי ניהול ידע. היות וכך תם עידן ריבוי עצי ידע בלתי קשורים ומנותקים המסופקים לארגון עם כל יישום בנפרד. חשוב להפנים כי בעתיד הלא רחוק, בעזרת עץ ידע גנרי בפורטל, המשתמש יוכל להגיע בניווט לוגי, נוח ואינטואיטיבי לכל אובייקט מידע ללא תלות במיקום אחסונו, לכל חלונית ולכל יישום ייעודי בארגון.

3. "אחזור מידע" (Information retrieval) – יכולות אינדוקס וחיפוש הנם היכולת הבסיסית ביותר בתחום אחזור מידע. היכולות המתקדמות יותר הנן קטגוריזציה של מידע, טקסונומיה, ניהול מומחיות – SES מעניק תשתית טובה ליישום יכולות אחזור ע"ב מערך ניהול התוכן שמובנה בתוכו.

4. "ניהול תהליכים עסקיים" (Business Process Management) - התשתית הטכנולוגית בארגונים עתירי מידע נדרשת לתמוך בעבודת עובדי הידע תוך התחשבות בדרישות עדכניות: מינון, זמינות ואמינות המידע. תשתית זו כוללת מצד אחד ניהול תהליכים עסקיים ומצד שני טיפול בתוכן ושיתוף בין אנשים תוך כדי קיום קשר הדוק בין עולמות אלה, אשר עד עתה טופלו בנפרד. כך נפתחות דרכים מגוונות לחיבור בין אנשים, תהליכים, מערכות ומידע – ומכאן להתייעלות, זריזות עסקית וחסכון.

5. בינה עסקית (Business Intelligence) - אחזור מידע ממקורות תוכן ארגוניים, ניתוחו באמצעות כלים גראפיים ואינטואיטיביים, והפצת הידע שנוצר למשתמשים השונים בפורמט המתאים לצרכיהם.

SES - יתרונות וחסרונות:

כמו לכל דבר לתפיסת ה- SES קיימים יתרונות רבים ומספר חסרונות.

יתרונות ה- SES:

· הורדה דרסטית של עלויות אינטגרציה בין יישומי ניהול ידע הקיימים והחדשים בארגון.

· ממקד את הארגון בצרכים אמיתיים.

· מספק אינטגרציית תוכן אמיתית ע"י עץ ידע רב מימדי גנרי אשר מהווה אגרגציה של עצי ידע ייעודיים.

· מפשט מאמצים בתחום אבטחת מידע, הרי שתכנון פתרון אבטחתי בפתרון אחד מיושם בשאר הפתרונות.

חסרונות ה- SES:

· נראה מפחיד בשל הגודל.

· דורש זמני תכנון ארוכים יותר.

לסיכום, SES הינה חולייה המקשרת בין יכולות פונקציונאליות מגוונות בתחום ניהול הידע. המטרה לספק חבילה אחת עם פונקציונאליות מגוונת יותר שהנה אוסף טכנולוגיות משולבות. לחבילה משולבת זו יכולות ויתרונות רבים על פני כל מוצר בנפרד. ארגונים אשר מתכננים החדרת פתרונות ניהול ידע נדרשים לתכנן נכון את הטווח הארוך על מנת להצליח בטווח הקרוב – קרי תכנון נכון של ארכיטקטורת SES ארגונית תאפשר לארגון כבר כיום לבחור פתרונות נקודתיים בהשקעת עלויות נמוכות שיתאימו בהמשך להשתלבות מיטבית עם תשתיות ה-SES הארגוניות.

האם יש לנו כאן את המשלימה ל- ERP המפורסם? ימים יגידו.

אינסטינקט קולקטיבי - Corporate Instinct

אוסף ה"חוש השישי" של החברה. האינסטינקט הקולקטיבי מאפשר לחברה להגיב באופן מיידי להזדמנויות שמזמן השוק, צרכי הלקוחות ותמרונים תחרותיים. האינסטינקט הקולקטיבי מתבסס רבות על הידע הסמוי ועל בעלי התבונה בארגון שצברו אותו.

אמילי

אמילי, או ליתר דיוק א.מ.י.ל.י הוא ראשי תיבות של המשפט "אני, מה יוצא לי מזה?" (או בגרסא המעודנת, אז מה יוצא לי מזה).

משמעותו של המושג:

בכל פעילות, יש לוודא שלמשתמש ישנה תועלת וכדאיות לו הפעילות. פעילות, בה צד אחד תורם ואילו צד אחר נהנה, אינה עונה על מבחן אמילי, שכן לצד האחד אין תועלת, ולכן סיכויי הצלחתה נמוכים.

בפעילות ניהול הידע בה התועלת המוגדרת הנה ארגונית, יש תמיד לוודא שגם ברמה האישית של העובדים וגם ברמה של המחלקות מתקיים מבחן אמילי (כן, גם מנהל המחלקה מבצע מבחן אמילי, בין אם נרצה או לא).

כל אחד יכול לראות את התועלת שהוא / היא מקבלים מהפעילות.

מומלץ להעלות את השאלה בכל אפיון של פתרון ניהול ידע חדש, ובכל פעם שמצרפים אוכלוסיה חדשה לפעילות קיימת.

אמצע הדרך של הידע - Knowledge Half Life

כמו בנושאים רבים אחרים, כך גם בידע ישנו איזון עדין בין עלות תחזוקת הידע ושימורו לבין רכישתו מחדש. אמצע הדרך של הידע מוגדרת כנקודת הזמן בה רכישה של ידע חדש יותר כדאית (במונחים של עלות-תועלת) מתחזוקה/שימוש חוזר בידע הקיים.
כיום כאשר מתכננים ובונים מאגרי ידע חדשים, כולל אמצעי עדכון, מן הראוי שנזכור את נקודת אמצע הדרך.
היא תגיע הרבה לפני שנחכה לה.

אנדרגוגיה - Andragogy

להבדיל מהפדגוגיה שבה המוקד הוא תהליך הלמידה וההובלה של הילד, האנדרגוגיה שמה דגש על הלומד עצמו, האדם המבוגר הלומד.

המאפיינים מרכזיים של התיאוריה ללימוד מבוגרים [בניגוד ללימוד ילדים]

1. תפיסה עצמית של הלומד- רואה עצמו כאוטונומי ובעל מכוונות עצמית.

2. הניסיון הקודם של הלומד- משמש כמשאב למידה וקובע את מודל הלמידה האישי שלו. לפעמים יש לדרך זו יתרונות אך במקרים אחרים היא גורמת לקשיים כיוון שמבוגרים מתקשים ללמוד תבניות חדשות. ואז הניסיון מעכב ולא מקדם.

3. מוכנות ללמידה- רואה בלמידה מחוברת לחיים ומשרת מטרות בתהליך ההתפתחותי האישי.

4. אוריינטציה ללמידה- למידת מבוגרים אפקטיבית כאשר היא ממוקדת בהקשרים ובפתרון בעיות.

5. לומדים שואלים שאלות- מבוגרים רוצים לדעת את הסיבה ולא לקבל דברים כפשוטם.

6. המוטיבציה של הלומדים- מניעים פנימיים [אנטריניזם] יותר מאשר חיצוניים ומחפשים גם את הרווח שיהיה להם מהלימודים [א.מ.י.ל.י.- אני מה יצא לי מזה].

המשך

הביקורת על התיאוריה

· מדוע הגישה רואה את ההבדלים בין סוגי הלומדים רק כתהליך כרונולוגי [ילדים לומדים אחרת ממבוגרים] נויס שיפץ את התיאוריה והגדיר מחדש את מבוגר כ"מבוגר מבחינה פסיכולוגית" ולאו דווקא על פי הגיל הכרונולוגי.

· הביקורת המרכזית היא של ג'ארביס הוא טען שהאבחנה הברורה בין פדגוגיה ואנדרגוגיה לא מתקיימת באופן חד-משמעי בין מבוגרים וילדים [או בין בוגרים פסיכולוגית ושאינם בוגרים].

כתחליף לכרונולוגיה הציע ג'ארביס "גיל מקצועי" של הלומד.

לדוגמא: לומד הנמצא בתחילת דרכו המקצועית אינו יכול להסתמך על ניסיון קודם אינו ממוקד בעיה אינו בשל ובעל ומוכנות ללמידה אינו עצמאי וכדומה והוא זקוק ללמידה בעלת מאפיינים פדגוגים. לעומתו מלומד בעל ניסיון מקצועי יש לו למידה בעלת מאפיינים של אנדרגוגיה: – מסתמך על ניסיון קודם, בעל מניעי אינטריניזם וכדומה.

לדוגמא: בלימוד מחשב המבוגרים זקוקים ללימוד פדגוגי. למרות שהם מבוגרים הניסיון הקודם שלהם אינו רלוונטי לתחום זה והם זקוקים להכוונה ממוקדת.

משמעות הגישה לבניית תכנית הדרכה:

במסגרת איתור הצרכים צריך לבחון האם חברי הארגון הם בעלי ניסיון מקצועי או בתחילת דרכם המקצועית. ארגון שלחבריו יש ניסיון מקצועי, יבנה תכנית הדרכה על בסיס אנדרדוגי.

[מתוך השיעור של ד"ר רינה בר-קול "הדרכה ופתוח בארגונים"]

תודה לתכנית קרב ובפרט לרונן גביש שתרמו את המונח.

אפיון

הקמת פתרון ניהול ידע כוללת מספר שלבים. השלב השני, לאחר מיפוי הצרכים, הנו אפיון הפתרון. אפיון פתרון ניהול ידע דומה במידה מסוימת לאפיון מערכת מידע רגילה, אך יש מספר שינויים מהותיים:
א. הוא מתמקד בעיקר בפערי הידע (המכונים צרכים) ולא לכלל המידע והידע הקיימים בנושא.
ב. הוא כולל, לצד הפתרון המחשובי, גם פתרון תהליכי, תוכני ותרבותי.
ג. בצד התוכן הוא כולל התייחסות לארגון התכנים. קריטי לשימוש.
ד. תוכן עיקרי: 1) חלוניות ודפי תוכן 2) מסגרת קבועה 3) עץ ניווט 4) תצוגות.
ה. ההקמה הדרגתית. האפיון תמיד מתייחס למסה הקריטית הראשונית להעלאה. יש לתכנן פתרון שיוכל להשתדרג (חשיבה קדימה, מימוש חלקי)

אפיסטמולוגיה

אפיסטמולוגיה, מן המילה היוונית Episteme, שמשמעה ידיעה או מדע, היא ענף בפילוסופיה העוסק בידע ובהכרה האנושיים. אפיסטמולוגיה, או בשמה העברי תורת ההכרה, עוסקת במהות הידע, סוגיו, מקורותיו, מאפייניו וגבולותיו. המונח מתייחס לתנאים בהם יכול הידע להיווצר או להיות מוצג, ללא תלות באמונות האישיות של הפרט.

פולניי, מתמטיקאי בריטי-הונגרי (יהודי, אלא מה?), הגדיר ב- 1962 את האפיסטמולוגיה כ:

"מה אנחנו יודעים על הידע".

הציר האפיסטמולוגי לטענתו, מורכב משני סוגי ידע: ידע סמוי (tacit knowledge) וידע גלוי (articulated knowledge שהפך בהמשך ל- explicit knowledge) כפי שמתואר במטריצה הבאה:

המשך

אקולוגיה של הידע

ידע קיים במערכות אקולוגיות שבהן יש הפריה הדדית של מידע, רעיונות והשראה.
הדימוי האקולוגי בא להדגיש שארגונים מתנהגים כמו מערכות אורגניות, שככל שהשונות בהן גבוהה יותר, כך הן סתגלניות יותר ולכן גם חסונות יותר. כך נוהגת גם אקולוגיה של ידע. ההנחה היא שידע הוא דינמי, בהשתנות מתמדת ושהוא בעיקרו תוצר של פעילות חברתית שבאמצעותה אנשים, צוותים, ארגונים וקהילות מתפתחים.
השיחה היא לב ליבה של אקולוגיה של ידע בין אם היא שיחה פנים אל פנים ובין אם היא שיחה וירטואלית - באינטראנט או באינטרנט. המושג בא להזכיר שאי אפשר לנהל ידע כשם שמנהלים נכסים מוחשיים.