מאגר ניהול ידעמילון מונחים
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
א
אגרגציה - Aggregation

אגרגציה בעולם הבינה העסקית הנה בעלת חשיבות לא מבוטלת.

בד"כ אנו מדברים על טבלאות אגרגציה המחזיקות נתונים מסוכמים, במקום אותן טבלאות מפורטות. כמו בהרבה סוגיות, יש פנים לכאן ולכאן, למה אגרגציה טובה, או לא.

אגרגציה הנה למעשה דרך לממש בפועל קבוצות חלקיות של קוביות רב ממדיות.

 

בהכללה ניתן לומר שהיתרון המרכזי של טבלאות מסוכמות הנו שיפור ברמת ביצועים;

החיסרון המרכזי, אין אפשרות להגיע לנתון מפורט יותר (אלא אם מחזיקים גם טבלאות סיכומיות אגרגטיביות, וגם נתונים מפורטים ואז יש שיקולי מיקום ועקביות). בנוסף- מחייב תחזוקה.

 

מתי כדאי בכל זאת לעשות שימוש באגרגציה? (כמה המלצות התקבלו על סמך הרצאה של SAP):

 

  • כאשר היחס בין נתוני הבסיס לנתונים הסיכומיים משמעותי (כיווץ לפחות פי 10).
  • כאשר מדובר בגישות פופולאריות אליהם ניגשים יותר; הבטיחו לעצמכם לא לבצע אגרגציה על כל הממדים, רק על חלק...
  • לא יותר מידי ממוקד; מאידך לא מוכלל מידי. חפשו את שביל הזהב.
  • כאשר מדובר בנתונים שאכן גם ניגשו אליהם לאחרונה (לא רק כאלו שהיו שימושיים לפני שנה).

 

יש לתת את הדעת גם על ההיבטים העסקיים:

עד כמה יהיה צורך לגשת לנתוני משנה לצורך קבלת החלטות?

במידה ויבקשו לגשת לנתונים מפורטים יותר, מה מחיר העיכוב, שהנתונים אינם בנמצא?

ומאידך-

האם הוספת נתונים אכן מוסיפה למשתמש, או יותר מבלבלת, וכלל אינה תורמת לקבלת ההחלטות?

 

כאמור, אין תשובות חד-משמעיות, אך בהחלט יש כאן שיקולים שיסייעו בקבלת ההחלטה.

אובר-פורטל - Uberportal (פורטל-על)

 

ריבוי פורטלים הינו מציאות שכיחה בעולמם של הארגונים הבינוניים ובוודאי הגדולים. לרוב, הפתרון המוצע לשימוש במספר פורטלים במקביל הינו הפתרון הטריוויאלי של ריבוי מקורות כניסה (בעגה המקצועית: stove -pipes). אובר- פורטל הינו ארכיטקטורה ליצירת פורטל אחוד אחד ובכך לקשור את כל נקודות הכניסה לנקודה אחת ויחידה.

 

המשך
אונטולוגיה - Ontology

אונטולוגיה, על פי המילון- חקר ההוויה. אונטולוגיה של ארגון- מפת הקשרים בין המילים המדוברות בארגון:  כלומר, עולם המינוחים והקשרים ביניהם.
המילים עצמן, הלא הן הז'רגון המקצועי ארגוני- מכונות טקסונומיה.
האונטולוגיה הנה קישור של כל המילים לקבוצות. קבוצות אלו מייצגות מאפיינים וערכים ואת הקשרים בין קבוצות אלו.

 

המשך
אוצרות - Curation

Curation או אוצרות, מוגדר כפעולה אנושית לאיסוף, איגוד וסידור של מידע המתקבל בתוצאות חיפוש של מנוע חיפוש.

במבט לאחור, קשה להאמין שעד לפני שנים ספורות היו מי שעסקו בשאלה כיצד יוכלו מנועי החיפוש להגיע למידע רב ככל האפשר.

חיפוש שהניב מספר תוצאות מועט היה סיוטם של האנשים מאחורי מנועי החיפוש.

אבל כל זה כבר היסטוריה...

האתגר המרכזי שאנו, כמשתמשים של מנועי חיפוש, נתקלים בו היום, הוא הצפה של תוצאות חיפוש.


לעתים, כמות התוצאות המתקבלת כאשר אנו מקישים בקשה במנוע החיפוש, גורמת לנו, כמשתמשים, תחושה שאנו הולכים לאיבוד ביער אינסופי, ללא מיקוד וללא דיוק, כאשר מידע חלקי, פרסומות ותוצאות לא רלוונטיות מציפות אותנו מכל עבר.

היום אנו יודעים שעל מנת לקבל מידע מלא, מקיף ומדויק על נושא מסוים, עלינו לקחת נשימה עמוקה ולחפש את האתרים הרלוונטיים לנו, להכנס למספר רב יחסית של אתרים ומשם לדלות את המידע הנחוץ לנו.

בעקבות אתגר זה החלו, לאחרונה לצוץ בלוגים של אנשים פרטיים אשר מלקטים, אוספים ומנגישים באופן ידני את הקישורים לאתרים הרלוונטיים ביותר לנושא מסוים. למשל, בלוג על אמנות פלסטית צרפתית, יאפשר לקוראיו לקבל מידע מקיף על הנושא על ידי הפניות לאתרים רלוונטיים, סרטוני יו-טיוב, ערכים בויקיפדיה, דפי פייסבוק וכו' ובכך יחסוך מהקורא את הצורך לנבור במאות תוצאות חיפוש ולדלות מהם את עיקרי הדברים.

אתרים רבים ממליצים היום לכותבי בלוגים ולעורכי תוכן להוסיף אוצרות לבלוג על מנת לעלות את ערכו.
כמו ברשת האינטרנט החיצונית, גם בתוך ארגונים האתגר של מידע שלם, מדויק ורלוונטי החל לצוף לאחרונה. אחרי שבשנה, שנתיים האחרונות רבים מן הארגונים הטמיעו במערכות שלהם מנועי חיפוש מתקדמים וקיוו שבכך טמונות התשובות כולן וככל שהמודעות להזנת התכנים למערכות עלתה, החל לצוץ קושי מסוג שונה - שאילתת חיפוש מציפה תוצאות חיפוש רבות ומגוונות שלמשתמש הפשוט אין שום דרך להבחין מי מתוכן היא הרלוונטית ביותר או תהיה זו שתאפשר לו לקבל את נקודת הריאות הנכונה ביותר מבחינתו.

תארו לעצמכם עובד בבנק המנסה לקבל מידע מקיף ומדויק על נושא "ניירות ערך". הוא מקיש את צמד המילים הללו במנוע החיפוש הארגוני ומקבל עשרות רבות של מסמכים המכילים בכותרתם את צמד המילים "ניירות ערך". בנוסף הוא יכול לראות נהלים הקשורים בתחום וטפסים שיועץ לניירות ערך משתמש בהם תדיר וכן גישה לקהילת יועצים לניירות ערך. אבל מאיפה להתחיל? מה מתוצאות החיפוש יתן לו להבין את התחום באופן כללי? מה מתוך המסמכים הרבים רלוונטי אליו כעובד סניף? אילו מתוך כל התוצאות הם פריטים שנכתבו בזמן האחרון ומה המשמעותיים ביותר?

אלו בדיוק הדילמות שה Curation מתמודד איתם. אין צורך שמומחה תוכן יכתוב מגילות שלמות על הנושא (מגילות אלו גם יצטרכו להתעדכן כל פעם שחל שינוי בתחום), כל הנדרש מהאוצר הוא לאגד לעמוד אחד את הקישורים המשמעותיים והרלוונטיים ביותר בתחום, יגדיל לעשות אם עמוד אוצרות שכזה יראה שונה לעובד סניף, עובד מטה או יועץ לניירות ערך.

החשיבות של הנושא הולכת וגוברת לאחרונה. בתי תוכנה רבים מתחילים להציע כלי אוצרות לארגונים במטרה לשלבם עם מנועי החיפוש.

כל מי שעוסק בניהול ידע יכול לחוש בצורך המתגבר וגם אני, באופן אישי מברכת על המתודולוגיה החדשה, שהיא לדעתי, בבחינת מורה נבוכים.

אי המשכיות הידע - Discontinuity of Knowledge
תופעה המתרחשת כאשר עובדי ידע מומחים עוברים מתפקיד אחד למשנהו, בתוך הארגון או מחוצה לו, מבלי שיהיה להם את הזמן הדרוש או כלי ניהול ידע דרושים ע"מ להעביר את הידע הסמוי שלהם לעמיתיהם.
אינטגרציית פתרונות ניהול ידע - SES - Smart Enterprise Suite

שוק ניהול הידע חווה התעוררות מחודשת וזאת לאחר מיתון של כשנתיים. ארגונים רבים משקיעים משאבים רבים לטובת קידום פתרונות ניהול הידע, והשוק רווי בפתרונות "בשלים ויציבים" אך נקודתיים. הארגונים, ובפרט מנהלי הידע, "מופגזים" ע"י פתרונות מגוונים כגון ניהול מסמכים, ניהול תוכן, ניהול משימות, ניהול תהליכים, ניהול סיכונים. הבעיה שכל ספק מבסס את הפתרון הפרטי שלו על ארכיטקטורה וטכנולוגיה שונה כך שהפתרונות בפועל לא מדברים אחד עם השני ולכן האתגר הבא בתחום ניהול ידע היא האינטגרציה בין פתרונות ניהול ידע לפתרון אחד שלם מנקודת ראות של משתמש הקצה.

וכאן נכנסת לתמונה ה- SES - (Smart Enterprise Suite) "אינטגרציית פתרונות ניהול ידע לסביבה אחודה".

המשך
אינטרנט של הדברים - (IoT (Internet of Things

האינטרנט של הדברים  - ( Internet of The Things - IoT)הוא רשת של חפצים או "דברים,” המאפשרת תקשורת מתקדמת בין החפצים ויכולות איסוף והחלפת מידע. האינטרנט של הדברים כולל בין השאר את תחומי "הבית החכם" ו"העיר החכמה", מכוניות חכמות, ניהול חכם של רשת החשמל, התקנים לבישים (שעון ונעליים), ניטור של מכשירים (שתלי לב, מערכות אבטחה) ועוד, ויכול להתייחס למגוון רחב של מכשירים בבית ומחוצה לו. התפתחותו של האינטרנט של הדברים בשנים הקרובות צפויה להוביל לאוטומציה בתחומים רבים של חיינו. בשלב זה נמצא שוק ה- IoT רק בתחילתו, אולם לפי נתונים של חברת המחקר גרטנר, בסוף שנת 2020 יגיע מספר המכשירים המחוברים לאינטרנט בעולם לכ-26 מיליארד. על פי חברת הייעוץ מקינזי "שווי השוק הגלובלי של תחום האינטרנט של הדברים צפוי לצמוח ל-620 מיליארד דולר עד שנת  2025". 

 

המשך
אינסטינקט קולקטיבי - Corporate Instinct
אוסף ה"חוש השישי" של החברה. האינסטינקט הקולקטיבי מאפשר לחברה להגיב באופן מיידי להזדמנויות שמזמן השוק, צרכי הלקוחות ותמרונים תחרותיים. האינסטינקט הקולקטיבי מתבסס רבות על הידע הסמוי ועל בעלי התבונה בארגון שצברו אותו.
אינפוגרפיקה - Infographics (מידע חזותי)

אינפוגרפיקה - שם כללי להמחשה חזותית של מידע, באמצעות איורים, תרשימים, תצלומים, תרשימי זרימה, חתכים, מודלים תלת-ממדיים, אנימציה ועוד. במקרים רבים ילוו האלמנטים הגרפיים בהסברים טקסטואליים. האינפוגרפיקה משמשת להמחשת תהליכים, אירועים, אופן הפעולה של מנגנונים שונים, מידע עסקי ועוד.
(מתוך ויקיפדיה)

 

נעים להכיר - תחום האינפוגרפיקה מתפתח בשנים האחרונות ונהיה יותר ויותר פופולארי בעיתונות, בחדשות ובאתרי אינטרנט.

 

כיצד זה בנוי ?
לאינפוגרפיקה 3 מרכיבים עיקריים:
1. תמונה ויזואלית – העין נמשכת יותר לתמונות מאשר לטקסט
2. תוכן קצר – נתונים סטטיסטיים, טקסט תמציתי, לוחות זמנים וכד'..
3. ידע – העובדות או המסקנות המסכמות את התוכן (השורה התחתונה)

 

מה היתרונות של אינפוגרפיקה ?
• ניתן ליצור אינפוגרפיקה על כל נושא ולכל מטרה.
• באמצעות אינפוגרפיקה ניתן להעביר מסר חשוב בצורה קצרה ועניינית.
• שימוש באינפוגרפיקה בעולם האינטרנט מושך יותר את העין ובד"כ מעלה את כמות הכניסות לאתר המפרסם.

 

ואיך זה משתלב בניהול ידע ?
שימוש באינפוגרפיקה יכול להיות דרך מצוינת להעביר ידע ונתונים חשובים בצורה שתמשוך את העין ועדיין בצורה תמציתית שתציג את השורה התחתונה.
כמו כן, שימוש באינפוגרפיקה יכול להציג נתוני BI, שלא תמיד ברורים ומובנים לכולם, באופן פשוט וקצר תוך פנייה לקהל יעד רחב יותר (כולל את אלה שקוראים פחות טוב נתונים וגרפים).
לדעתי, המחשה ע"י אינפוגרפיקה מאפשרת להעביר חוויה למשתמש גם על תכנים שהם פחות "מעניינים" אבל לא פחות חשובים ולגרום למשתמש לזכור את המידע ואת עיקרי הדברים.

המשך
אמיל"י

אמיל"י- ראשי תיבות של המשפט "אני, מה יוצא לי מזה?" (או בגרסא המעודנת, אז מה יוצא לי מזה).

משמעותו של המושג:

בכל פעילות, יש לוודא שלמשתמש ישנה תועלת וכדאיות מן הפעילות. פעילות, בה צד אחד תורם ואילו צד אחר נהנה, אינה עונה על מבחן אמילי, שכן לצד האחד אין תועלת, ולכן סיכויי הצלחתה נמוכים.

בפעילות ניהול הידע בה התועלת המוגדרת הינה ארגונית, יש תמיד לוודא שגם ברמה האישית של העובדים וגם ברמה של המחלקות מתקיים מבחן אמיל"י (כן, גם מנהל המחלקה מבצע מבחן אמיל"י, בין אם נרצה או לא).

כל אחד יכול לראות את התועלת שהוא / היא מקבלים מהפעילות.

מומלץ להעלות את השאלה בכל אפיון של פתרון ניהול ידע חדש, ובכל פעם שמצרפים אוכלוסיה חדשה לפעילות קיימת.

אמצע הדרך של הידע - Knowledge Half Life
כמו בנושאים רבים אחרים, כך גם בידע ישנו איזון עדין בין עלות תחזוקת הידע ושימורו לבין רכישתו מחדש. אמצע הדרך של הידע מוגדרת כנקודת הזמן בה רכישה של ידע חדש יותר כדאית (במונחים של עלות-תועלת) מתחזוקה/שימוש חוזר בידע הקיים.
כיום כאשר מתכננים ובונים מאגרי ידע חדשים, כולל אמצעי עדכון, מן הראוי שנזכור את נקודת אמצע הדרך.
היא תגיע הרבה לפני שנחכה לה.
אנדרגוגיה - Andragogy

להבדיל מהפדגוגיה שבה המוקד הוא תהליך הלמידה וההובלה של הילד, האנדרגוגיה שמה דגש על הלומד עצמו, האדם המבוגר הלומד.

המאפיינים מרכזיים של התיאוריה ללימוד מבוגרים [בניגוד ללימוד ילדים]

1.       תפיסה עצמית של הלומד- רואה עצמו כאוטונומי ובעל מכוונות עצמית.

2.       הניסיון הקודם של הלומד- משמש כמשאב למידה וקובע את מודל הלמידה האישי שלו. לפעמים יש לדרך זו יתרונות אך במקרים אחרים היא גורמת לקשיים כיוון שמבוגרים מתקשים ללמוד תבניות חדשות. ואז הניסיון מעכב ולא מקדם.

3.       מוכנות ללמידה- רואה בלמידה מחוברת לחיים ומשרת מטרות בתהליך ההתפתחותי האישי.

4.       אוריינטציה ללמידה- למידת מבוגרים אפקטיבית כאשר היא ממוקדת בהקשרים ובפתרון בעיות.

5.       לומדים שואלים שאלות- מבוגרים רוצים לדעת את הסיבה ולא לקבל דברים כפשוטם.

6.       המוטיבציה של הלומדים- מניעים פנימיים [אנטריניזם] יותר מאשר חיצוניים ומחפשים גם את הרווח שיהיה להם מהלימודים [א.מ.י.ל.י.- אני מה יצא לי מזה].

המשך
אפיון

הקמת פתרון ניהול ידע כוללת מספר שלבים. השלב השני, לאחר מיפוי הצרכים, הנו אפיון הפתרון. אפיון פתרון ניהול ידע דומה במידה מסוימת לאפיון מערכת מידע רגילה, אך יש מספר שינויים מהותיים:
א. הוא מתמקד בעיקר בפערי הידע (המכונים צרכים) ולא לכלל המידע והידע הקיימים בנושא.
ב. הוא כולל, לצד הפתרון המחשובי, גם פתרון תהליכי, תוכני ותרבותי.
ג. בצד התוכן הוא כולל התייחסות לארגון התכנים. קריטי לשימוש.
ד. תוכן עיקרי: 1) חלוניות ודפי תוכן 2) מסגרת קבועה 3) עץ ניווט 4) תצוגות.
ה. ההקמה הדרגתית. האפיון תמיד מתייחס למסה הקריטית הראשונית להעלאה. יש לתכנן פתרון שיוכל להשתדרג (חשיבה קדימה, מימוש חלקי)

אפיסטמולוגיה

אפיסטמולוגיה, מן המילה היוונית Episteme, שמשמעה ידיעה או מדע, היא ענף בפילוסופיה העוסק בידע ובהכרה האנושיים. אפיסטמולוגיה, או בשמה העברי תורת ההכרה, עוסקת במהות הידע, סוגיו, מקורותיו, מאפייניו וגבולותיו. המונח מתייחס לתנאים בהם יכול הידע להיווצר או להיות מוצג, ללא תלות באמונות האישיות של הפרט.

 

פולניי, מתמטיקאי בריטי-הונגרי (יהודי, אלא מה?), הגדיר ב- 1962 את האפיסטמולוגיה כ:


"מה אנחנו יודעים על הידע".


הציר האפיסטמולוגי לטענתו, מורכב משני סוגי ידע: ידע סמוי (tacit knowledge) וידע גלוי (articulated knowledge שהפך בהמשך ל- explicit knowledge) כפי שמתואר במטריצה הבאה:

 

המשך
אקולוגיה של הידע

ידע קיים במערכות אקולוגיות שבהן יש הפריה הדדית של מידע, רעיונות והשראה.
הדימוי האקולוגי בא להדגיש שארגונים מתנהגים כמו מערכות אורגניות, שככל שהשונות בהן גבוהה יותר, כך הן סתגלניות יותר ולכן גם חסונות יותר. כך נוהגת גם אקולוגיה של ידע. ההנחה היא שידע הוא דינמי, בהשתנות מתמדת ושהוא בעיקרו תוצר של פעילות חברתית שבאמצעותה אנשים, צוותים, ארגונים וקהילות מתפתחים.
השיחה היא לב ליבה של אקולוגיה של ידע בין אם היא שיחה פנים אל פנים ובין אם היא שיחה וירטואלית - באינטראנט או באינטרנט. המושג בא להזכיר שאי אפשר לנהל ידע כשם שמנהלים נכסים מוחשיים.

א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת