ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון ינואר 2020 - מהדורה מס' 244
גיליון ינואר 2020 - מהדורה מס' 244
גיליון:

1. משולחנה של ד"ר מוריה לוי: סוגרים עשור. זה הזמן להסתכל לאחור. התקדמנו מאד. ניהול ידע הוא לא מונח זר. ביותר ויותר ארגונים מכירים בחשיבותו של הידע להצלחה. פותחים עשור. יש כל כך הרבה עוד לעשות וכל כך הרבה כלים, הזדמנויות ופתיחות שאכן נראה שיאפשרו. האם בעשור זה תהיה הפריצה הגדולה? 

 

2. פורום KMI בנושא פורטלים מקצועיים יתקיים ב-22/01/20 לפרטים נוספים לחצו כאן 

 

3. קורס ניהול ידע מבית ROM בשיתוף מכון התקנים ייפתח ב-06/02/20 לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן

 

4. בתיווך רום- חיפוש עבודה: KM and collaboration solutions lead
יותר מחמש שנות נסיון בחברת הייטק גלובלית, משלב הקמת תחום ניהול הידע בארגון, הטמעה וניהול שוטף
בעלת ראיה מערכתית וחשיבה אסטרטגית , תקשורת בין אישית טובה מאד וכישורי ניהול.
מחפשת את האתגר הבא, מעוניינת לנהל/להוביל תחום של ניהול ידע במקום חדש. לפרטים נא פנו ל-moria@kmrom.com 

נכתב ע"י מירב בר שדה

טיוב פריטי ידע – למה, מתי ואיך?

טיוב משמעותו השבחת התוכן, שיפור ההנגשה והתאמה לקהל היעד.

 

למה?
מידע נוטה להשתנות ולהתיישן אם לא מעדכנים אותו כחלק משגרת העבודה.


מסירת מידע שגוי או חלקי, פערים בידע בין משתמשי קצה שונים וחוסר התאמה בין ה"מטה" ל"שטח", יובילו לפגיעה תדמיתית קשה מאוד וחוסר אמון בארגון, הן של משתמשי המערכת והן של הלקוחות.


קשה מאוד לבוא בטענות למשתמש קצה שימסור מידע מוטעה או יקבל החלטה שגויה, אם המידע עליו התבסס, אינו עדכני. בין אם מדובר בתהליך עבודה שהתעדכן או טופס שהשתנה, צמצום המידע השגוי הכרחי להמשך קיומו של כל ארגון העובד מול קהל לקוחות, פנימי או חיצוני.


מתי?
כיוון שהמחיר שארגון עלול לשלם על עצם קיומו של מידע לא עדכני הוא גבוה, יש לבצע תחזוקה שוטפת – בסיוע:

  • מערכת משוב המאפשרת לקבל היזון חוזר מ"השטח"
  • איתור ומעקב אחר מקורות ידע שונים המתעדכנים מעת לעת

יחד עם זאת, יש לשלב בתכנית העבודה פעולות יזומות לטיוב עולמות תוכן בהתאם לתעדוף שמוגדר על ידי הארגון. קריטריונים לתעדוף יכולים להיות פעילות עסקית בפוקוס, היקף תכנים שיש להרחיב או פניות חוזרות שניתן להפחית על ידי מענה איכותי במסגרת מערכת ניהול הידע.


איך?

  • מיפוי שאלות / פניות חוזרות (איתור נקודות כשל בעולמות ידע שונים)
  • בחינת המענה הניתן בפריטי הידע הקיימים והתאמתו, בסיוע הגורמים המקצועיים, לצרכים העסקיים של הארגון
  • שילוב פריטי הידע בהדרכות וקבלת פידבק מהשטח
  • איתור פריטי ידע ישנים ועריכתם
  • הפקת דוחות לחשיפת פריטי ידע בשימוש נמוך ובחינת התאמתם לצרכי קהל היעד

לסיכום, טיוב התוכן וטיפול באיכות המידע באופן שוטף, יגבירו את שביעות הרצון, הן של משתמשי הקצה והן של נותני השירות וישפרו את ביצועי מערך נותני השירות.


הכניסו את טיוב פריטי ידע, כחלק משגרת העבודה בארגון.

נכתב ע"י הדס גיל

ספוטיפיי, שירות המוזיקה הדיגיטאלי, איתנו כבר מזמן ואני מודה שגם אני נשבתי בקסמיו. ראשית, אני יכולה להקשיב ל- playlists שלי מכל מקום - מהבית, מהאוטו ואפילו בזמן שאני רצה. שנית, ההמלצות שלו די מדוייקות והוא מצליח לפתוח לי בכיף את שישי בבוקר עם הסגנון והמצב רוח המתאימים.

 

ולמרות שהוא איתי כבר די הרבה זמן, רק השבוע גיליתי לראשונה את האופן שבו הוא מסכם לי שנה ומספר לי בדרך חווייתית ומעניינת איך נראתה השנה המוזיקלית שלי. המידע שהוא בוחר להנגיש לי קליל, מפתיע ואפילו מצחיק. מי היה מאמין ש"רוץ בן סוסי" יהיה השיר המוביל? :-)

 

 

אז מה בעצם קורה פה? איך אפשר להשליך מהאופן שבו ספוטיפיי מנתח ומנגיש את המידע גם אל עולמות תוכן מגוונים בתוך ארגונים?


ארגונים מבססים החלטות על מידע עדכני ורלוונטי. כל ארגון בוחר איזה מידע הוא רוצה לנתח ולהציג ביחס ליעדים ולמידע זמין. לצורך הדוגמה, ניקח ניוזלטר ארגוני או פורטל ארגוני. כשאנחנו שולחים ניוזלטר (לכלל העובדים או לקבוצת עובדים מוגדרת מראש), או משקיעים בפיתוח פורטל ארגוני, אנחנו רוצים שכמות הקוראים/ המשתמשים תהיה גדולה ככל האפשר ואנחנו משקיעים רבות בתוכן ובחוויית המשתמש. כפעולה משלימה, אנחנו מייצרים לאחר מכן (ותוך כדי) תובנות עסקיות בנוגע לשימושיות (מלבד מספר הקוראים), לדוגמה:

  1. אמן העשור שלכם = מה היה הנושא הכי מעניין?
  2. אזרחי העולם (מספר המדינות להן האזנתי) = בארגון גלובלי אפשר להסיק אילו מדינות מובילות בפתיחת ניוזלטר/ גלישה בפורטל או לחילופין בארגונים שאינם גלובליים, אילו חטיבות/ סניפים היו המובילים על פי נתוני השימוש
  3. גמישות ז'אנרית = האם העובדים מתעניינים בסוג תוכן אחד או מביעים עניין במספר סוגי תכנים? איזה סוג תוכן מעניין דרגים שונים בארגון?
  4. המוזיקה שהגדירה את העשור שלכם = השוואה בין מספר ניוזלטרים/ פריטי מידע בפורטל לצורך זיהוי מגמה לאורך זמן
  5. כמה דקות הקשבתם למוזיקה סה"כ = משך קריאה ממוצעת של פריט וכיוב'

ככל שהמטרה תהיה ממוקדת יותר, כך היכולת שלנו לייצר תובנות עסקיות ולנתחן תהיה טובה יותר, מעניינת יותר ואולי אפילו מפתיעה. בנוסף, הנגשת המידע לעובדים לאחר עיבוד צריכה להיות מתוזמנת היטב. כמו שספוטיפיי דאג לשתף אותי במידע דווקא בסוף השנה ובכך הצליח להשיג את תשומת הלב שלי, שיתוף בעלי עניין בנתונים אודות הצלחת הניוזלטר הרבעוני, צריך שישלח בצמוד לסיום אותו רבעון אחרת הוא מאבד רלוונטיות ואותו כנ"ל לגבי פורטל, כאשר מבקשים לבחון אפקטיביות של הערוץ בתקופת זמן מוגדרת.
דבר אחרון הוא צורת ההנגשה – נתונים שמגיעים אלינו ב-PUSH חייבים להיות אטרקטיביים מספיק כדי שנתעמק בהם. עומס מילולי ואינפוגרפיקה מסובכת לא יעשו פה את העבודה. המידע חייב להיות נקי, קליל, מדוייק ומעניין לעין. רצוי שידבר בשפה אחת.

 

ולסיום, ברכות לשיר הזוכה:

 

נכתב ע"י חזקי שנלר

כלים דיגיטליים לנווד המתחיל


ארגונים וחברות מבינים שהקביעות המחשבתית להכריח את העובדים לבוא כל יום ולעבוד מהמשרד, זה משהו שכבר שייך "לעולם ישן", עולם שבו העובד היה חייב את העמדה שלו ואת הסביבה שלו בכדי לעבוד.
היום, כאשר כל העולם מחובר ומרבית העבודה נעשית באמצעות המחשב, וישנם כלים דיגיטליים/טכנולוגיות תומכות לעבודה מרחוק כמעט בכל תחום, ולעובדים חשובה איכות החיים והאפשרות של הבחירה של עבודה מחוץ למשרד, למעשה מתחולל שינוי של "עולם חדש" שבו העובדים עובדים מרחוק, אם בארצות אחרות, נופים אחרים ולפעמים גם שעות אחרות.
אחת התופעות נקראת "נוודות דיגיטלית" (digital-nomad) ומסביבה נבנית קהילה גדולה ומפגשים בין לאומיים אינטרנטיים.

לפי הגדרת ויקיפידה "נוודים דיגיטליים הם עובדים העושים שימוש בטכנולוגיות תקשורת כדי להתפרנס, ובאופן כללי יותר, לנהל אורח חיים של נוודים".
למעשה אנשים בוחרים לחזור למשהו שהקונוטציה לא תמיד מתחברת בצורה חיובית – נווד.

קהילת הנוודים ישראל מונה כיום מעל עשרת אלפים משתתפים, שעל פניו לא נראה שיש בניהם קשר- האחד יושב קבוע בבית קפה בעיר שלו והשני מטייל בין אגמים וחופים, אך שניהם בחרו לעבוד מרחוק ואת הפגישות הם עושים בכלים כמו skype, zoom ועוד.
ישנן אפילו חברות שמתגאות בכך שאין להם משרדים פיזיים, ובכל זאת אחת לתקופה מקיימות מפגשים פרונטליים לכלל העובדים.

ישנם מספר אתרים גדולים שמרכזים הרבה מידע שקהל היעד שלהם הוא נוודים דיגיטליים- אחד הגדולים הוא https://nomadlist.com/  

בכדי להצליח לנהל חברות מסוג זה, או בכלל בכדי שעובד יוכל להצליח לקיים את עבודתו תוך כדי הסחות הדעת, קיימים כלים דיגיטליים שעוזרים לשמור על סדר ומשמעת עצמית, ויתרה מזאת צריך להקפיד על יעילות וכללים ברורים איך והיכן שומרים את התוצרים, איך עוקבים אחרי כל התוכן, איך מתעדכנים בטכנולוגיות ושולטים בהן. לכל ארגון יש השיטות שלו וההגדרות שלו בהתאם למדיניות החברה אשר מעדכנים את המדיניות בהתאם לרוח התקופה.

אני חבר במספר קבוצות - באחת עוזרים בכלים דיגטליים מומלצים ואיך הם עובדים ("כלים לעל אנושיות"), השניה ממליצה על מקומות עבודה טובים לשבת לעבוד בהם ונותנת תמיכה לחברים שבחרו להיות נוודים דיגיטליים בכל תחומי החיים ("נוודים דיגיטלים ישראל").

רוצה לשתף אתכם בסקירה והיכרות קצרה של מספר כלים שימושיים שחוזרים בקבוצות השונות במטרה להקל על ההתנהלות היומית:

 
נוכחות ומעקב
toggl 
בכל עבודה עדיין צריך לעקוב אחרי הזמן שאנחנו עובדים ולחייב לקוחות. תוכנה בענן עם אתר אינטרנט ואפליקציה למחשב ולנייד. מאד פשוטה אך מאד שימושית- כפתור להתחיל השעון וכפתור להפסיק. נותנת דוחות לפי לקוחות, פרויקטים, זמנים, מילות מפתח ועוד.
האפשרות החינמית טובה – לחברות וארגונים יש תמחור.


פגישות וירטואליות
Zoom 
זום היא חברה מוכרת וגדולה שכמעט כל ארגון בדק או רכש את המוצר שלה. המוצר מצריך הורדה למחשב או לנייד ומאפשר שיחות וידאו מרובות משתתפים, כולל הקלטת הפגישה, שיתוף מסך ועוד, וכל זאת ע"ג תשתית אינטרנטית.

WhatsApp- כאשר יש שיחה בין מספר מצומצם של משתתפים אפשר לבצע שיחות וידאו אינטרנטית.


קיימים מוצרים רבים נוספים בתחום זה, כגון Meet של גוגל (hangout לשעבר) ובתוך ה-Team של מיקרסופט ב-365.

 

שמירת קבצים בענן
בתחום זה קיימים מספר מוצרים ידועים ומוכרים, כך שיש להניח שרובכם כבר משתמשים באחד מהם. בכל מקרה, נציין בקצרה את הגדולים והמוכרים, שבכולם יש גישה מהנייד, מהדפדפן ומהמחשב.

Google Drive- הענן של גוגל, אשר כל משתמש מקבל כאשר פותח תיבת מייל Gmail. בתוך הדרייב קיימים מספר מוצרים שמהווים תחליף לאופיס הרגיל.
Dropbox- מוצר ותיק ובין הראשונים בתחום, יש בו למעשה תיקיות בהן ניתן לשמור קבצים. לאחרונה עשו שיתוף פעולה עם מיקרוסופוט, דבר המאפשר עריכת מסמכים ישירות מהענן באמצעות ה-365.
היתרון הבולט של כלי זה הוא נוחות עבודה של צוותים בעבודה משותפת.
OneDrive- הענן של מיקרוסופט, אשר מאפשר חיבור ואינטגרציה לכלים של מיקרוסופט, שעובד נהדר עם Windows. יתרון נוסף- הרבה ארגונים גדולים עובדים איתו ומאחורי הקלעים יושב ה-OneDrive

 

אוטומציה
Zapier
כלי אוטומציה שתפס תאוצה בשנתיים האחרונות, ומאפשר חיבור מאד קל ופשוט לצורך ביצוע של פעולות חוזרות. לדוגמה, הפעלת טריגר כאשר מתקבל במייל דואר עם חשבונית יתויק בכונן הדרייב בתיקיית חשבוניות, וכך בסוף החודש אפשר לשתף עם רואה החשבון עם התיקייה.
לכלי יש מעל 1500 מוצרים שבנו ממשק נוח בכדי לחסוך ולייעל עבודה ללא קוד.
אינטגרומט
כלי אוטומציה נוסף, והמתחרה הגדול של זאפיר. מומלץ לא פחות, עניין של ממשק ונוחות.

 

ניהול מידע אישי
Notion 
כלי חביב, שלאחרונה חוזר בהרבה קבוצות. מאפשר שמירה של אתרים וכתבות לפי נושאים, רשימת מטלות, פתקיות, ניהול פרויקטים, Knowledge base ועוד. מאפשר גם להקים ולפרסם בלוג/אתר פשוט.

 

עיצוב בסיסי
Canva 
כלי שימושי לחיי היום יום, מאפשר לעצב מסמכים בצורה קלה ופשוטה, בנוי מתבניות מוכנות של גדלים ודרישות גם לפי מדיה (פייסבוק, אתר אינטרנט, באנר וכו'), ובכך מאפשר להגיע לרמת ביצוע טובה – במידה וצריך משהו מקצועי כמובן שעדיף לפנות לאנשי עיצוב.

 

מקורות: 
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%93_%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99 

שם האירוע: פורום KMI- פורטלים מקצועיים
מיקום האירוע: רחוב המאה ועשרים 6, ראשון לציון
תאריכים: 22/01/2020
לפרטים נוספים: לחצו כאן

 

כנסים בעולם

שם האירוע: Collaboration for Innovation

מיקום האירוע: Henley on Thames, United Kingdom
תאריכים: 05-06/02/2020
לפרטים נוספים: לחצו כאן

הספר, Knowledge Driven Development: Bridging Waterfall and Agile Methodologies יצא לאור בשנת 2018, ומסכם רעיונות ועבודה של הכותב- Manoj Kumar Lal, הודי, מומחה לניהול ידע, העוסק ביישום ניהול ידע בעולם התוכנה ב- 20 השנים האחרונות.

 

הרעיון המסדר של הספר- עולם התוכנה ממכן כמעט כל דבר...חוץ מאת המסמכים של עצמו. עולם התוכנה מבוסס מסמכים- החל ממסמכי דרישות למיניהם, דרך אפיונים, מסמכי בדיקות ועוד. בעולם ה Agile ניסו לוותר כל עיקר המסמכים, אך לא מצאו חלופה טובה דיה. והיעדר התיעוד נותן את אותותיו. Lal מציע פתרון ייחודי שלו KDD- Knowledge Driven Development, שמשמעה דיגיטציה של כל עולם הידע שמקובל לכלול בתיעוד כיום. במקום לכתוב מסמכים- תיעוד דיגיטלי של חוקים, שדות, קשרים וסוגי פעולות.
למרות שעיקר הספר דן בעולם פיתוח התוכנה, Lal מציע כיצד ניתן להכליל את התפיסה לעוד מרכיבים של ניהול פרויקטים, ובכלל לתפיסות ופעילויות ניהול ידע.

מפת הספר:

מה דעתי על התפיסה? הרעיון יפה, אך יש לשים לב ליישום, שכן:

  1. אנשים דרושים לסיפור כדי שיוכלו להבין.
  2. יש חשש גם לטעויות וגם לקיצורי דרך שכן היקף הצמתים והקשרים שיש לבחון אם רלוונטיים ולהתייחס אליהן מרובות; המשתמש הטיפוסי לא תמיד יעמוד על דיוק כל סעיף, ויכול גם לוותר בטעות על סעיפים חשובים.

בקיצור- אם היינו רובוטים, יתכן וזו הייתה תפיסה מושלמת לניהול הידע של הפרויקטים בתוכנה, ואולי לא רק שם.
ועם זאת, יש פה רעיון מבורך שנכון לבחון וללמוד מה וכיצד ניתן לאמץ בארגונים. הספר מומלץ לאנשי ניהול ידע בכלל, ולאנשי ניהול ידע בעולם התוכנה- בפרט.

נקודת המוצא- מתודולוגיות קיימות

רוב עולם התוכנה בארגונים מתבסס על ניהול ידע בפרויקטים המבוסס על אחת משתי המתודולוגיות של Waterfall או Agile.

לשתיהן יתרונות:


Waterfall

  • הבניה של תהליך ניתוח הצרכים
  • גמישות בפעילות גם כאשר בעלי תפקידים נעדרים
  • אפשרות הפעלת עובדים כאשר לא כולם מנוסים באותה מידה (כי הצוותים קטנים)

Agile

  • שילוב בעלי ענין בשלב מוקדם בפרויקט
  • קיצור זמנים
  • חיסכון במסמכים
  • אפקטיביות של בדיקות ריגרסיה
  • איכות ושלמות סיפורי משתמש ותרחישי בדיקה

ועם זאת, שניהם מלאי חסרונות בכל הקשור בניהול הידע הקשור בפרויקטים:

  • תקשורת לא טובה דיה בין כל השותפים
  • ניהול הידע פרימיטיבי (דרך המסמכים)
  • המסמכים הקיימים: או שחסרים או שישנם אך כמעט לעולם לא עדכניים: אין גרסה יחידה לאמת
  • אין מנגנונים טובים דיים למעקב ווידוא התקדמות
  • הבדיקות אינן מנוהלות באופן אינטגרטיבי יעיל
  • ניהול התצורה מתבסס על המסמכים שאינם מדויקים

ובקיצור: אין הבטחה לשלמות ועקביות הידע; קשה לעשות שימוש חוזר בידע בתוך ובין פרויקטים.

 

Lal בוחן גם מתודולוגיות מקובלות אחרות (לכל שלבי ניהול הפרויקט, הפיתוח, הבדיקות, ניהול הסיכונים ובכלל), ונשאר עם הקביעה שלכולן יש קשיים בניהול הידע המהווה בסיס להגדרת הדרישות ויישומן בתוכנה.

חזרה

KDD: התפיסה

תפיסת ה KDD- Knowledge Driven Development :

  1.  שמה את הידע במרכז, והוא מניע את כל שלבי הפרויקט- מה עושים בכל שלב.
  2.  הידע עצמו הופך להיות דיגיטלי: הוא מפורמל באפון מלא שאחיד לכל הפרויקטים.
  3. הידע מנוהל ב database מרכזי.
  4. בהגדרת הדרישות ובאפיון ממלאים את פרטי ה database המתאימים ואלו מגדירים את תכולת הפעילות.
  5. פיתוח התוכנה מבוצע על פי הגדרות ה database של הפרויקט.
  6. סקרים מבוצעים על בסיס תכני ה database ואל מולו.
  7. הגדרת בדיקות וביצוע הבדיקות- גם הן מתבצעות אל מול ההגדרות. הגדרת הבדיקות מול database מאפשרת לוודא שלמות הבדיקות.
  8.  שינויים בדרישות, משמעם- שינוי הגדרות ב database. קל לגזור מכאן, מהן הפעילויות ומה הבדיקות החוזרות שיש לבצע.
  9. הידע (תיעוד) נשאר עדכני לכל אורך חיי הפרויקט.

 

חזרה

PKM: מודל מיישם

PKM- Project Knowledge Model הוא מודל מיישם לתפיסת ה KDD המדוברת:

 

ישנו ידע בארבע רמות:

  1. ידע אבסטרקטי- חוקים ותרחישים. מייצג אמת אוניברסלית והכרזה על עובדות.
    דוגמה: מחויבות מנהלים היא מרכיב משמעותי להצלחת יישום שינויים.
  2.  ידע תחומי- מוצרים ותהליכים. מייצג אמת של תחום דעת כלשהו- ביטוח, תעשיה וכו'.
    דוגמה: סחלבים אינם מצמיחים עלים חדשים בתקופה שהם מלבלבים (פרחים).
  3. ידע ארגוני- שימוש בידע ואפשורו. מייצג את דרך יישום הידע בארגון מסוים.
    דוגמה: תכנית מבצע טלפון סלולארי לסטודנטים.
  4. ידע פרויקטלי- דרישות ובדיקות. אופן יישום הידע הארגוני לייצור יתרון תחרותי.
    דוגמה: הדרך בה יוגרל מספר אקראי יתבסס על אלגוריתם linear congruential generator.

ישנם שמונה אבני בניין לידע המשמש אותנו בפרויקטים:

  1.  חוק עסקי
  2. תרחיש
  3. מוצר
  4.  תהליך
  5.  שימוש (תקשור, דוחות, מסכים והודעות)
  6. מאפשר (ממשקים, נתונים, לוגיקה)
  7.  דרישת לקוח
  8. מקרה בוחן (לבדיקה)

שמונת אבני הבניין הללו הנכונים לכל פעילות מפורקים ל 18 אבני בניין מפורטים המותאמים לעולם התוכנה.

 

המודל ממפה את אבני הבניין המפורטים לארבעת שלבי הידע בפרויקט (החל מניתוח דרישות ועד בדיקות) ועל סמך הקשרים בין המרכיבים הללו מוגדר ה database הכולל את כל 189 השדות שניתן ונכון לנהל לדיגיטציה של כלל הידע בפרויקט. זהו הידע שינוהל לכל פרויקט – כאשר בכל שלב יסתכלו על אותו database, יוסיפו, יעדכנו, יסקרו ויבדקו. בהגדרת תכולת השדות, ניתן, כמובן לעשות שימוש חוזר מתכני פרוייקטי העבר.

חזרה

יתרונות התפיסה ומימושה

Lal פורס בפנינו את יתרונות התפיסה ומימושה. עיקרי היתרונות כפי שמציג:

  1. מקטין תקורה בתקשורת
  2.  יוצר דיגיטציה לתהליך תכנון הבדיקות
  3. יוצר מתווה לניהול איכות הפרויקט ותוצריו
  4.  מחליף את מסמכי הפרויקט המסורתיים
  5.  עושה סדר בניהול הפרויקט
  6.  מכמת את תהליך ניהול הפרויקט
  7. מאפשר שילוב מיטבי של פעילויות טוריות ומקביליות
  8.  תומך את ההתפתחות הטבעית של הידע
  9. מפשט את המתח בין שלבי הדרישות והעיצוב
  10. מגדיל שימוש חוזר בידע בתוך שלבי הפרויקט
  11.  מגדיל שימוש בידע פרויקטי העבר בכל פרויקט חדש
  12.  בלתי תלוי בתחום הדעת ספציפי
  13. מעצים בניית צוות
  14. ממקד בצרכים הלא פונקציונאליים
  15.  מאפשר הכנסת טכניקות כמותיות בניהול הפרויקט
  16. יוצר סביבה חיובית למומחים
  17. העקיבות המתקבלת מאפשרת ניתוח השפעות שינויים
  18. מנהל הן את הצדדים הטכניים והן את העסקיים באופן אופטימלי
  19. מפריד בין הדאגה לכל מרכיב- לאחראי
  20. יוצר ניהול דרישות אפקטיבי
  21. מסייע לתכנון ועיצוב הבדיקות כולל.

חזרה

הרחבה להקשרים נוספים

מודל ה PKM המממש את תפיסת הדיגיטציה של הידע לפרויקטי תוכנה, יכול להתאים לשימוש לצרכים ארגוניים נוספים:

  1. ניתן להרחיבו כך שיכסה את מירב מרכיבי ניהול וביצוע פרויקט התוכנה.
  2. ניתן להתאימו וליישמו על פעילויות פרויקטליות אחרות שאינן קשורות בתוכנה ע"י בחינה מחודשת של 8 אבני הבניין לעיל ופירוקם לתת סעיפים כמו שבעולם התוכנה פורקו ל 18 אבני בניין.

בפרט, ניתן ליישם את ה PKM לטובת ניהול כולל של הנושאים להלן:

  • סיכונים
  • איכות
  • משימות
  • תצורה
  • פיתוח
  • בדיקות
  • מדדים KPI’s
  • שירות

וכן... לכל פרויקט ניהול ידע באשר הוא, פרויקטי דיגיטציה, שיתופיות, Agile, AI ו- Machine Learning.

 

הוא מפרט כיצד ה KDD תואם את כל הסטנדרטים המוכרים לניהול פרויקטים, החל ב CMMI דרך Six Sigma ועד PRINCE2.

 

Lal מביא הסתייגות אחת לגביה התפיסה והמודל המוצעים פחות מתאימים: מו"פ.
הוא אינו מסביר הסתייגות זו, ויתכן שהיא נובעת מהצורך בחשיבה מחוץ לקופסה ופחות ניהול ידע סדור.

חזרה

לסיכום, בספר מוצגת תפיסה חדשה לדיגיטציה של הידע. למימוש, נכון לשלב כלים טכנולוגיים תומכים ולנהל שינוי תרבותי.
בהחלט תפיסה מעניינת ומעוררת חשיבה.

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135