ירחון 2Know לניהול ידע
ירחון 2Know לניהול ידע
גיליון ינואר 2016 - מהדורה מס' 196
גיליון ינואר 2016 - מהדורה מס' 196
גיליון:

1. המאמר המרכזי של ד"ר מוריה לוי "WEB2.0 Implications on Knowledge Management"- חצה את מחסום 300 הציטוטים (ישנם 300 מחקרים אחרים המצטטים אותו). כבוד לנו!

 

2. בשנים האחרונות, מתפרסם בסוף השנה מדד 10 ה COOL APPS של אמריקה.
באופן לא מפתיע אפליקציית ה FACEBOOK מובילה (גם) השנה את הרשימה, אך מעניין לציין שלפחות שתי אפליקציות הקשורות בידע מככבות: חיפוש ומייל.
שווה מחשבה.

לעיון ברשימה וניתוחה-

http://www.voicechronicle.com/124391-21-americas-10-most-popular-apps-of-2015/

 

3. הכנס השנתי של פורום ניהול הידע בישראל יתקיים ב 10.3.16- אנשי ניהול ידע המעוניינים לשתף בפעילות שביצעו, להרצות או להעביר סדנאות מוזמנים לפנות לד"ר מוריה לוי moria@kmrom.com

 

4. לאחרונה הוקמה ועדת מראה (ועדת צל) לוועדה הבינלאומית של תקן ניהול הידע. מי שמעוניין לקחת חלק בוועדה זו או לשמוע יותר פרטים עליה מוזמן לפנות ל מוריה moria@kmrom.com

 

5. ברכות ואיחולים לרויטל ובן אלעזר על הולדת ביתם מיה.

 

6. רום מברכת את היועצים החדשים שהצטרפו לשורות רום החודש.

 

7. חברת רום מברכת את כל קוראיה בשנת עבודה חדשה, טובה ומועילה.

 

 

 

נכתב ע"י אלעד פירן

 מה צפוי לנו בשנת 2016 בתחום ניהול ידע? 

 

כתבה זו מבוססת על הרצאתי "מגמות וחדשנות בניהול ידע 2016" בכנס KMDM 2015 מטעם "אנשים ומחשבים", שהתקיים ב 16.11.15

 

בואו ניקח לדוגמא את ה WhatsApp 

 

למי יש WhatsApp מותקן בנייד שלו? – כמעט לכולם. ומי חבר בקבוצות WhatsApp שונות? כמעט כולם. יש לנו כיום קבוצות אישיות, של משפחה, של חברים, של הגן או הכיתה בביה"ס... לחלקנו יש גם קבוצות של מקום העבודה...


הטכנולוגיות החדשות, כדוגמת WhatsApp, הן מושכות, הן סקסיות, הן אינטואיטיביות וקלות לתפעול. המשתמש מאמץ אותן מהר מאד. ניתן לראות את הטכנולוגיה מתפשטת בקרב המשתמשים כמעט כמו אש בשדה קוצים...


WhatsApp עצמה צומחת ומתרחבת, והיום יש גם גרסה למחשב האישי.


ראו כמה מהר אנו מאמצים חדשנות בחוץ... ואילו בתוך הארגונים התהליכים מתרחשים עדיין בקצב איטי - זו נקודת המוצא.

 

איפה אנחנו צופים בקרוב בשימוש טכנולוגי

 

בואו נבחן את הרשתות החברתיות בארגונים - העתיד כבר "כמעט" כאן... ארגונים ראשונים מתחילים להקים אפליקציות של הרשת החברתית, לשימוש הארגוני.


אבל אלו הסנוניות הראשונות בלבד, ה- Early aadaptors, כיום עיקר הארגונים עדיין לא בכיוון הזה, ואלו שהתחילו, להוציא בודדים שהם חריגים, עדיין בתחילת דרכם...


חלק מהאפליקציות הקיימות כיום: YAMMER, JIVE. SAP, SALESFORCE, FACEBOOK@WORK

 

 

 

ומה לגבי המובייל?
הטלפון שלנו הוא הכלי הכי אישי וקרוב שיש לנו היום.. למי כיום אין אחד כזה בכיס?


זה עניין של זמן, ושל אבטחת מידע, ובקרוב אנו צופים שהידע שאנו צריכים לעבודתנו יגיע למובייל, לכף היד של העובד, ויהיה זמין תמיד... יותר מכך, חברו לידע את יכולות הרשת החברתית, הוסיפו את ה- WhatsApp... והנה לכםfull Collaboration ... שיתופיות מלאה... עוד מעט וזה מתחיל...


והנה ספוילר - חברת רום תשחרר במהלך שנת 2016 אפליקציה ייעודית למובייל להנגשת נהלים לעובדי ארגונים דרך הטלפון בכל מקום בו הם נמצאים.

 

מה עוד חדש בהיבט הטכנולוגי?

 

החיפוש הארגוני יתפוס חשיבות גדולה יותר ויותר, והשימוש בו על ידי המשתמשים יגדל כך, שהוא ייתר את צורות הניווט השונות באתרי ורשתות הידע.


היום אנו חיים בדור הגוגל. ותפיסת גוגל תיכנס יותר ויותר לתוך הארגונים.


לאור זאת, הארגונים ישקיעו משאבים רבים בשיפור ושכלול החיפוש הארגוני...


ואם נבחן את יצרניות הטכנולוגיה, ניתן לראות כי הן בעצמן משקיעות בכיוון החיפוש הארגוני. לדוגמא: SharePoint 2013 .

 

ומה ה BUZZ החדש שנשמע עליו השנה וייקח זמן עד שימומש? 

 

 

ה MOOC מגיע....


ה MOOC פירושו: Massive open online course. זהו מונח שמגיע אלינו מעולם ההדרכה.. ככל שהעולם הווירטואלי ייפתח ליותר ויותר משתמשים, כך עולם ההדרכה יאמץ יותר ויותר את סרטוני הוידאו ככלי עבודה עיקרי.


הסרטונים יהיו קצרים וממוקדים, ספציפיים לפי נושאים, יעילים ומלמדים.. כך ייבנה לו ה"יוטיוב" או ה"VOD" הארגוני.

וכאן אנו רואים את הממשק בין עולם ההדרכה לבין עולם ניהול ידע, כאשר שני העולמות – הידע וההדרכה – יקושרו ביניהם, ישתלבו ויעשירו זה את זה...


אם תשאלו את אנשי עולם הדרכה - זה יהיה עיקר עולם ההדרכה בקרוב. אך בואו נזכור שנושא הפקת הסרטונים עולה כסף, ואנו מאמינים שיהיה פחות ממה שרוצים כרגע, שצמיחת עולם הוידאו הארגוני יהיה פחות מהיר משחושבים, ושבינתיים נראה בארגונים שילוב של ה MOOC עם כלים מסורתיים יותר..

 

אך כדי שכל זה יצליח להפוך למציאות....


מעתה אמרו: "הטמעה OUT, ניהול שינוי IN"

 

 

הגישה היום היא לא של הטמעת כלים וטכנולוגיות, אלא גישה הוליסטית יותר, רחבה, בה אנו בעצם מנהלים שינוי (ואשר בתוכו יכול להיות מרכיב של הטמעה טכנולוגית)..


המונח ניהול שינוי מופיע יותר ויותר בארגונים - בארגונים מבינים היום שלא מספיק לומר שיש שינוי, אלא יש תהליך של שינוי ויש לנהל את תהליך השינוי, כפרויקט בפני עצמו, בכדי שיצליח...


מה יהיה חדש ב2016? - בשנים האחרונות יש גישות אקדמאיות ותיאורטיות לניהול שינוי, וכיום אנו מתחילים לראות גישות מעשיות יותר, מובנות וסדורות יותר, לאיך לממש את התהליך הזה ואיך לנהל אותו בפועל... מגמה זו תתחזק בשנה הבאה.


לחצו כאן למאמרים בנושא ניהול שינוי באתר רום.


סיכום- לאן פנינו מועדות 2016?


לסיכום, השנה נראה בעיקר את הניצנים של המגמות הללו בארגונים:


- רשתות חברתיות
- שימושי מובייל
- הרחבת החיפוש
- MOOC
- ניהול שינויים


כדי שכל אלו יתממשו ויהפכו למציאות, כבר למדנו שבניהול ידע זה הרבה תלוי בנו - היועצים בתחום טעם חברות הייעוץ, ומנהלי הידע הארגוניים – זה תלוי באנרגיה שלנו ובשכלנו הטוב, להלהיב את הארגונים, ללכת יחד עם הארגונים בדרך הזו, יד ביד ועם חיוך, לממש את החזון של כולנו..

 

שנה טובה!

נכתב ע"י ענת מץ

כפתור ההמבורגר הינו קונספט חדש. מדובר בצלמית (icon) המורכב משלושה פסים מאוזנים ומקבילים המופיע בדפי האתר במקום תפריט, על פי רוב בפינה הימנית או השמאלית העליונה של המסך.
כפתור ההמבורגר נקרא גם תפריט צדדי או מגירת ניווט.

נצא מנקודת הנחה כי בימינו, לגולשים באתרי אינטרנט, יש הרבה פחות סבלנות וזמן מבעבר ולכן נשאלת השאלה, האם תפריט מגירות צדי או בשמו הנפוץ 'תפריט המבורגר' עדיף על סרגל ניווט עליון מסורתי?


בעלי האתרים מצדם, שואפים למקסם את רמת המעורבות והמחויבות של הגולשים לאתר ובכך להעריך את זמן ההתקשרות ולהעמיק את השוטטות באתר.


כשמדובר בניווט, רב הגולשים יעדיפו תפריט ניווט קל, פשוט לשימוש וצפוי.
ניווט אשר דורש השקעת מאמץ מזערי בטרם יגיע הגולש לדף הרצוי באתר.

 

התומכים בתפריט ההמבורגר יטענו כי הוא מעניק מראה נקי ואוורירי
ומפנה שטח נדלן יקר על המסך בעידן בו אתרי האינטרנט נדרשים לפתח אתר מותאם לסלולר בו המסך קטן בצורה משמעותית.

המתנגדים לתפריט ההמבורגר יטענו כי צוות מעצבים הבוחרים להחליף את סרגל הניווט העליון או התחתון המסורתי המורכב משורה רציפה של טאבים, בעצם מקבל החלטה גרועה ובורח מהצורך לבצע תיעדוף של מה חשוב יותר ומה פחות.

 

בנוסף הם יטענו כי מה שנסתר מהעין בעצם כאילו לא קיים מבחינת הגולש.
במקרה והגולש בכל זאת הקליק על מגירת הניווט ומצא בתפריט את המרכיב אותו חיפש, ספק אם יזכור בביקור הבא שלו היכן הוא נמצא.

 

מחקרים ומבחני משתמשים הוכיחו כי המעבר לתפריט המבורגר פגע בצורה דרסטית
ברמת המעורבות ובזמן ההתקשרות ברמה היומית והשבועית של הגולשים באתר שלהם.

 

בשל שילוב תפריט ההמבורגר, הגולש נדרש להקליק שתי הקלקות בטרם יגיע לאחד מהמרכיבים הראשיים באתר בהשוואה לניווט באמצעות סרגל טאבים מסורתי.

 

במידה ויבחר הגולש לעבור בין מרכיבי הליבה של התפריט הראשי, במקרה של אתר עם תפריט המבורגר הוא יידרש בכל פעם, לחזור אחורה לעמוד הבית ואילו באתר עם סרגל טאבים יוכל לעבור בין מרכיבי הליבה של האתר בהקלה אחת פשוטה ומהירה.

 

לסיכום, ניתן לומר כי אין המלצה חד משמעית. לתפריט ההמבורגר יש יתרונות וחסרונות; על צוות המעצבים לשקול בכובד ראש האם ההמבורגר יעניק לגולשים באתר שלהם חווית גלישה טובה, פשוטה ואינטואיטיבית, או דווקא עלול לפגוע ב- engagement.


כל זאת...עד האופנה הבאה.


מקורות:

 

http://thenextweb.com/dd/2014/04/08/ux-designers-side-drawer-navigation-costing-half-user-engagement/ 

 

http://techcrunch.com/2014/05/24/before-the-hamburger-button-kills-you/


http://www.theatlantic.com/product/archive/2014/08/the-hamburger-menu-debate/379145/

 

 

נכתב ע"י דנה נוימן רותם

גדלנו בשנה והחלפנו קידומת לשנת 2016 , זאת הזדמנות מצוינת לראות מה צופה לנו השנה בעולמות הבינה העסקית.


רגע לפני ניזכר בשנה החולפת :


שנת 2015 הייתה שנה של פריצת דרך בעולמות ה BI והובילה לשינוי תפיסה, הטכנולוגיה המתקדמת וכן החשיפה הגדולה שיש לעולם הבניה העסקית יצרה מודעות והובילה לתרבות ארגונית המחפשת אחר תובנות ושאילת שאלות לצורך שיפור תהליכים .


אז מה צופה לנו שנת 2016 בעולם הבינה העסקית?


1. BI בשירות עצמי –
העצמת השימוש בניתוח נתונים לכולם, שימוש בכלי ניתוח לטובת כלל המשתמשים כך שכל משתמש עסקי יוכל לפיק ולעצב לעצמו את סט הנתונים והמדדים . הצורך בכלים להכנת נתונים בשירות עצמי ויצירת מחסני נתונים לשירות עצמי יגדל . דמוקרטיזציה זו של שימוש בנתונים לכל יאפשרו לאנשים להגיב במהירות לסדרי עדיפויות משתנות ובכך לייצר העצמה של המשתמשים ביכולות השליטה שלהם.

 

2. ניתוח נתונים הופך לשפה משותפת ושיחת היום–
שיחת היום בעסק הופכת להיות בנושא נתונים המשתנים וזאת במטרה לחקור שאלות נוספות ולהגיע לתובנות חדשות . שאיפה זו איננה נמצאת רק אצל מומחי הידע אלא אצל משתמשים שונים . ככל שהמודעות לשימוש בניתוח הנתונים תגבר אנשים רבים יפנו לנתונים בשאלות מקצועיות ואישיות כאחד. כלים ידידותיים למשתמש יאפשרו ליצור שפה משותפת ובכך לאפשר הגעה במהירות לתובנות .
אט, אט ההבנה בצורך בשימוש בנתונים והסתכלות על הדברים במשקפים ביקורתיות תהפוך להיות דרישה מטעם המעסיקים השונים.

 

3. ידע הוא כוח, שליטה בנתונים ושירות עצמי הופכים להיות חברים-
עד היום התפיסה הרווחת היא כי שליטה בנתונים מתרכזת אצל מומחי הידע הארגוניים, אך לא עוד! הקדמה הטכנולוגית מאפשרת הגעה לכלל משתמשי הקצה ויוצרת תרבות ארגונית חדשה החוקרת את התובנות ומאפשרת לכל בעלי התפקידים לחוות ולהיות בעלי השליטה בנתונים המקצועיים ,מגמה שהתחילה בשנת 2015 וצפויה להתעצם השנה. השליטה בנתונים תאפשר הגעה מהירה לתובנות והמלצות להמשכי הפעולה.

 

4. מהירות ופונקציונאליות זה שם המשחק –
חברות רבות רוצות לקבל ניתוח מהיר של מידע ורלוונטיות הנתונים לגורם המקצועי. בשנת 2016 הולכים להיכנס שחקנים נוספים שיאפשרו שילוב של נתונים בעזרת כלים מתוחכמים ומקורות ידע חדשים ובכך יאפשרו קבלת תערובות חדשות של נתונים ושיטות הגעה זריזות יותר.

 

5. ניתוחים מתקדמים לא רק לאנליסטים –
ניתוח המידע יוכל להגיע גם למשתמשים שאינם אנליסטים במקצועם. פלטפורמות חדשות שיכנסו לשוק יאפשרו למשתמשי קצה לבצע סטטיסטיקות, לשאול שאלות, לבצע ניתוח וכן לייצר חוויה עמוקה ומשמעותית בדרך הניתוח.

 

6. ניתוח נתוני ענן –
אם המעבר של חברות רבות לשימוש בענן כך גם כלי הניתוח עובר לעננים. יותר ויותר חברות ילמדו להשתמש ב Analytics הענן ולקבל ניתוח של נתונים בצורה מהירה דרכו. ההבנה וההפנמה כי הענן ישמש אותנו בצורה טובה ככלי לניתוח נתונים תגיע השנה לעוד ועוד חברות

 

לסיכום ניתן לומר, שנראה ב- 2016 פיתוח של המגמות שהחלו ב- 2015, ההופכות באופן הדרגתי אך נחוש ל- mainstream, דרך העשייה המקובלת.

 

מקורות:

 

 

Top 10 Business Intelligence Trends for 2016

http://get.tableau.com/top-10-trends-business-intelligence-2016.html

http://www.pcmag.com/article2/0,2817,2496370,00.asp

 

 

מאמר דעה של אחד ממובילי תחום ניהול הידע בעבר- Tom Davenport

לקריאה לחצו כאן

מגוון בלוגים ע"י מחברים שונים מאתר KMI Institue

לקריאה לחצו כאן

 

סרטון של ד"ר ג'ון בקמן המדבר על ההבדל שבין מידע לידע

לצפייה לחצו כאן

שם האירוע: פורום KMI- ביקור מקצועי במרכז לטכנולוגיה חינוכית.
מיקום האירוע: האוניברסיטה הפתוחה. קלאוזנר 16 תל אביב
תאריכים: 10/01/2016
פרטים נוספים: לחצו כאן

 

שם האירוע: פורום KMI
מיקום האירוע:המאה עשרים וארבע, ראשל"צ. יס פלאנט
תאריכים: 28/01/2016
פרטים נוספים: לחצו כאן

 

כנסים בעולם

שם האירוע:KM Legal Europe 2016
מיקום האירוע:  NH Carlton Amsterdam
תאריכים:20-21/01/2016
פרטים נוספים: לחצו כאן

 

שם האירוע: Learning & Development World Congress 2016
מיקום האירוע: Singapore City, Singapore
תאריכים:25-29/01/2016
פרטים נוספים: לחצו כאן

הספר להיתקל באושר, הינו עוד ספר המסייע לנו להבין איך עובד מוחנו. הספר נכתב על ידי דניאל גילברט, פרופסור לפסיכולוגיה, ותורגם לעברית על ידי אסף כהן (הוצאת מטר). הרעיון המרכזי העומד מאחורי הספר: כולנו שואפים לחוות אושר עתידי. האומנם יש דרך לדעת כיצד להתנהג היום ואילו החלטות לקחת על מנת שנגיע לאושר זה?
הספר כתוב באופן שנון, לעיתים שנון מידי, כאשר תוך כדי ההצפה בידע ומידע, הסופר לרגע ממעיט בעצמו, ולרגע- בדיוק להיפך.
ניתן להגדיר את הספר כמדע פופולארי, המנתח סוגיה רצינית, בכלים רציניים, אך תוך הגשה קלילה.
מפת הספר:

 

הספר מלא בדוגמאות, מבוססות מחקרים, המתארות את תעתועי המוח, בגינם אנו מתקשים לקבל החלטות נכונות בכלל, והחלטות נכונות לגבי העתיד בפרט. הקוראים יצליחו לזהות בין שלל דוגמאות אלו את המוכר מספריו של דניאל כהנמן, דן אריאלי ואחרים בתחום.
השורה התחתונה: מלמד ומומלץ.

מהו האושר העתידי?

ההישג המשמעותי ביותר של המוח האנושי קשורה ביכולתו לחשוב על דברים שאינם קיימים במציאות, ולפיכך לתכנן עתיד. אמנם גם בעלי החיים מסוגלים לבצע תחזית, אולם זו מוגבלת לעתיד המיידי בלבד, באופן אישי ומקומי.


האדם לעומת זאת מסוגל לחשוב רחוק יותר- בכל המובנים, ומחשבה זו יכולה להסב לו עונג, וזאת מעבר לחוויה עצמה, עליה יתענג בעת מימושה (תחשבו על הציפיה לארוחה טובה או מישהו אהוב).


ידע הוא כוח, והמוח שלנו מבקש, על כן, לחזות את העתיד, כדי לשלוט בו (אגב- גם על שילטה זו אנו מתענגים).


בשפה העברית אנו עושים שימוש במונח "אושר" לטובת שלושה צרכים קרובים:
אושר רגשי- חוויה של שמחה, עונג או הנאה- אני מאושר- משמע אני שמח מאד;
אושר שיפוטי- אני מאושר מהתנהגותך, משמע אתה נוהג בסדר על פי חוות דעתי;
ואושר מוסרי- רוח טובה ומידות טובות; דרך חיים שיש לשאוף אליה.

 

כשאנו מתכננים את עתידנו, אנו מכוונים לפעולות שתגרומנה לנו אושר.
לכאורה, מדובר במשימה קלה, היות ואנו מכירים את עצמנו, והיינו אמורים לדעת מה יגרום לנו אושר.
אלא שאין פני הדברים כך כלל ועיקר. מסתבר, שהפרספקטיבה הפנימית שלנו על עצמנו אינה מספיקה, וגם הסתכלות כללית על אנשים (הוא משותק משמע אינו מאושר), אין בה די אמת.
גם אם אנחנו מבינים מהו אושר, קשה לנו לעיתים לדעת מה גורם לנו לאושר- אפילו אנו חווים אותו כעת. הפילוסוף והמתמטיקאי רנה דקאנט הסיק, על סמך מחקרים, כי אנו יכולים ררק לדעת מה החוויה אותה אנו מרגישים, אך לא מה גרם לה (האם רעדנו כי עמדנו על גשר, או למעשה, הרעד נבע משיחתנו עם בחורה על אותו הגשר).


קשה עוד יותר לחזות את תחושות העתיד:
איך אירועים שיקרו לנו ישפיעו על אושרנו,
ועוד יותר מכך, מה תהיינה השפעתן של אותן החלטות שנקבל אנו עצמנו לטובת עתיד זה.

 


חזרה

 

מגבלות חיזוי האושר:
שלוש מגבלות עיקריות מקשות עלינו לחזות אושר עתידי:

ריאליזם


ריאליזם מוגדר ומתורגם לעברית כ:
"האמונה שדברים קיימים במציאות כפי שהם מופיעים במחשבה" (עמ' 89).

 

המגבלה הראשונה הקשורה לחיזוי האושר נובעת מכך שאנו משלימים תמונות חסרות, ונוטים לחשוב שלא השלמנו אותן אלא הן היו מלאות.


ההשלמה יכולה להיות שגויה, אך אנו לא מודעים לשגיאה זו, ועל כן חוטאים בריאליזם- במחשבה שהמציאות שווה לדמיון.

 

השלמת התמונה יכולה לבוא לידי ביטוי באחת משתי דרכים:


א. השלמת פרטים: בשומרנו את פרטי העבר, מוחנו שומר רק ייצוגים של המציאות ולא את כל פרטיה. אירועים קיצוניים, על פי רוב, יקבלו ביטוי משמעותי יותר מאשר אירועים שגרתיים, והיות והאירועים לעולם אינם שווים, נתקשה בניסיוננו לשחזר את העבר המדויק על פרטיו. קושי זה, משפיע כמובן על תחושותינו כלפי העתיד והחלטותינו הנובעות מכך (האם מסוכן עבורי לנסוע במכונית, יושפע מחוויה של תאונה, ולא רק מסטטיסטיקת נסיעות בטוחה; כנ"ל לגבי תחושות חיוביות).


ב. השלמת תפישה: המוח בשומרו ייצוגים- שומר דברים מוכללים- לדוגמא הוא יזכור שראה עין, ולא ישמר את גלגל העין, הרשתית וכו'. כנ"ל אנו משלימים בכלל החושים האחרים (שמיעת מילה כאשר מישהו מחסיר עיצור כי השתעל) ולעיתים יקשה עלינו לשחזר כי היתה כאן כלל החסרה. מוחנו שומר גם ברמה המיידית את העצם המוכלל. קושי זה גורם לכך שלמעשה אנו לא משמרים את המציאות, אם כי פרשנות שלנו לגביה. יש בכך יתרונות גדולים (כמו בהשלמת פרטים) למוחנו האוצר כמות כה גדולה של מידע, אך יש בכך גם חסר. כאשר אנו זוכרים פרשנות, ייתכן ופרשנות זו מוטעה. החלטותינו העתידיות, המבוססות על ניסיון העבר- יכולות להיות מוטעות.

 

מחקרים מלמדים, כי החלקים החסרים וחשיבותם, גדולה משהיינו מצפים; אנו משווים לעבר, ולא לאפשרי. ובעבר זה, לוקחים בחשבון אירועים קיצוניים, תכונות ומאפיינים קיצוניים ופחות את אלו המייצגים נאמנה את המציאות. אנו לוקחים בחשבון ההחלטות את מה שהדמיון זכר, ותוך שכך בוחרים להשמיט מההחלטה את מה שהדמיון שכח והשמיט מהזיכרון. אנו לוקחים בחשבון פרשנות מוכללת, ופחות את פרטיה.
ככל שההחלטה שאנו לוקחים הינה לטווח רחוק יותר, כך מלמדים המחקרים, נטייה זו להשמטת פרטים (ולקיחתם בחשבון)- הולכת ומתחזקת.


האם זה רע? כן ולא. כן- כי ההחלטה לא מסתמכת על כלל הפרטים; פחות רע, כי עודף פרטים המאפיין אירועים קרובים, מייצר תחושת מציאות מדומה המלווה בתחושות והתרגשות- המעיבות גם הן על איכות ההחלטה.


כך או כך אנו מתקשים בהבנת המציאות על בסיס העבר ושוגים על כן בחיזוי העתיד.

 


חזרה

 

פרזנטיזם


פרזנטיזם מוגדר ומתורגם לעברית כ:
"הנטייה של חוויה נוכחית להשפיע על ראיית העבר והעתיד" (עמ' 125).

המגבלה השנייה הקשורה בחיזוי העתיד, נובעת מכך שאנו חושבים שהעתיד דומה להווה; כי מה שהיה הוא שיהיה. אם בהתייחסותנו לעבר השלמנו פרטים (ראה מגבלת ריאליזם), הרי שבמחשבה נקייה על עתיד, אנו מתחילים מדמיון, ומייצרים את כל הפרטים לגמרי מעצמנו, ללא שום בסיס ודאי.
וכאן, יש מקום רב לשגות בחיזוי.

 

ישנן מספר בעיות הגורמות לנו לחשוב שמה שהיה הוא יהיה:

  •  תחושה נוכחית-
    כאשר אנו חושבים על העתיד, אנו מושפעים מאד מתחושתנו המיידית הנוכחית, ואיננו מודעים לכך. אנו מדמיינים אירוע עתידי, בעקבות החלטה שנקבל לכאן או לשם, ומיד אנו מוצפים בתחושה. אנו נוטים לייחס את התחושה לדמיון, בעוד זה, מושפע מאד מצב רוחנו, עד כמה קר לנו כעת ועוד תחושות הסובבות אותנו באירועים ומצבים עכשוויים. אנו מתקשים לסנן תחושות אלו ומייחסים אותם לעתיד.
  •  תדירות וגיוון-
    אנו מבינים את רמת ההנאה והאושר בעתיד כסטטיים, בעוד אלו מושפעים מתדירות וגיוון. אם מאכל מסוים גורם לנו אושר, אין זה אומר שהוא תמיד יגרום לנו אושר. אכילתו מידי יום דווקא תמאיס אותו, וברמה מסוימת אנו אוהבים גיוון. לא ניכנס כאן לכלל הפירוט, אך תדירות גבוהה ותדירות נמוכה, משפיעות על הצורך שלנו בגיוון ועל רמת האושר שיסבו לנו מאכלים, אירועים ומצבים.
  •  נקודת ייחוס-
    אנו מושפעים מנקודת ייחוס שמביאים בפנינו. נחשוב לדוגמא, שחופשה משמחת אותנו הרבה יותר אם יודיעו שמחירה ירד למחצית מאשר לפני שבוע, מאשר לו היינו משלמים את אותו המחיר, אך ללא הודעה נלווית זו. כל ייחוס שכזה משפיע על קבלת החלטה נבונה לגבי חיזוי האושר העתידי כנובע ממנה.

 

השורה התחתונה חוזרת למוטו הכללי של הספר. אנו מתקשים בהבנת המציאות על בסיס ההווה ושוגים על כן בחיזוי העתיד.


חזרה

 

רציונאליזציה


ריאליזם מוגדר ומתורגם לעברית כ:
"הניסיון לגרום למשהו להיות או להיראות הגיוני" (עמ' 165).

 

המגבלה השלישית הקשורה לחיזוי העתיד נובעת מ (אי) הבנתנו את העתיד.

 

ראשית, לא משנה לאיזה מצב נקלענו- אנו מנסים להפוך אותו ברוחנו להגיוני (דיסוננס קוגניטיבי);

 

שנית, חוויות העתיד הן רב משמעיות, בבואנו לבחון אותן, אנו מסתכלים על פי רוב, רק על חלק קטן מההיבטים (הבולטים יותר). לדוגמא, אם נחשוב על תאומים סיאמיים, מיד יראה הדבר כרע בעינינו בגלל המגבלות הקשורות בחיים משותפים של שני אנשים עם גוף מחובר. רוב התאומים הסיאמיים, עם זאת, אינם רוצים להיפרד זה מזה, היות והמחויבות ההדדית והתמיכה שלהם זה במשנהו אינם משהו שהיו מוכנים לוותר עליו.

 

ושלישית, אנו מעריכים את העתיד בתערובת של מציאות עירומה ואשליה מוקצנת לטוב או לרע (מ.ל. הם חשובים כי מהווים חלק מחסינות פסיכולוגית ויש להם על כן מקום). כאשר אנו מתקשים להפריד את המציאות מהאשליה ולהיפך. אנו מסלפים לכן עובדות, ונוטים לחפש להן הצדקות במציאות (העולם מלא בכל כך הרבה עובדות, שלכל דבר שנרצה- נמצא הצדקה אי שם). אנו מוטים גם מתפיסת עמדות ומחוויות שעברנו (יותר מאשר מאלו שלא עברנו); אנו מושפעים יותר מאירועים נדירים וייחודיים מאשר מאלו שאינם כאלו. כך ממשיכים ומסלפים את המציאות בדרכים רבות, ומטים את ההחלטות בכל דרך אפשרית.

 

ושוב...החלטותינו לגבי העתיד ותפיסת האושר שנדמה לנו שחווה- רחוק מלשקף את שיהיה.

 


חזרה

 

הצעה: חיזוי האושר

 

לאור כל המגבלות על חיזוי אפשרי של האושר, יכולנו לחשוב, כשמו של הספר, כי ניתן רק להיתקל באושר, אך לא לחזות אותו.
אך גילברט כן מציע שיטה המאפשרת להכיר את האושר העתידי, למרות שהוא לא כל כך בר חיזוי. הוא פשוט מציע... שנשאל אחרים שכבר חוו אותו, ונלמד מהם.
ברור לא שרוב האנשים לא יעשו זאת, היות והם חושבים שהם ייחודיים. זאת משלוש סיבות:


א. כי דרך ההיכרות שלנו את עצמנו פנימית, ואנו חווים את עצמנו שונה מאשר אחרים חווים אותם (ואנו חווים אותם).


ב. גי למרות שאנו משתלבים, על פי רוב, בקבוצה של שווים לנו, אנו משאירים לעצמנו מעט מקום לשוני ואפשרות התבטלות בתוך קבוצה זו.


ג. כי אנו נוטים להפריז ברמת הייחודיות של אנשים בכלל, ושלנו בפרט (נתייחסות מופרזת לקיצוניות כבר הוזכרה בהקשרים נוספים- מ.ל.).


אך אנו איננו כה ייחודיים, ולמעשה אנו יותר דומים לאחרים משהיינו רוצים לחשוב.
ואם נאכן נצליח ושתחרר מחשיבה מוטעית זו, הרי שנוכל להישען ולהסתמך על החלטות של אחרים וההבנה איך החלטות אלו השפיעו על חייהם, כלי שהוא טוב בהרבה, כפי שטוען גילברט, מכל דרך חיזוי אחרת.

 

אני מודה שאני לא מתחברת להמלצה זו... ראו להלן.

 


חזרה

 

אפילוג


אני מבקשת להוסיף כאן דעה אישית, כמסכמת של הספר. איני מסכימה עם הצעה זו.
המלצה זו של גילברט, לטעמי, מתאימה פחות בהחלטות חד פעמיות (כי אין מה להשוות), בהחלטות שפחות גורמות לאושר בדרך החלטתן, ובהחלטת שתלויות בנסיבות והקשרים מסוימים למדי, שאותם קשה לנו לנתח באופן מדויק ואובייקטיבי.
ושלושת ההחלטות המרכזיות בחיינו, נופלות לקטגוריות אלו:
ואסביר את דבריי.
שלושת ההחלטות המרכזיות בחייו של כל אדם, פי שטוען גם גילברט, הינן: החלטה על בן זוג; החלטה על מקום מגורים; והחלטה על מקום עבודה/קריירה.
החלטה על בן זוג היא אישית וחד פעמית (בתקווה). אין מספיק אנשים שהתחתנו עם בת הזוג שאנו רוצים להינשא לה, כדי שנדע לברר האם זו החלטה מוצלחת, או לא. [אם יש מישהו שכבר היה נשוי לעשר נשים והתגרש, כנראה שזו אכן תהיה החלטה טובה לא להינשא לו, אך זה רחוק מלהיות מקרה מייצג.]
ההחלטה השנייה החשובה בחיינו- קשורה למקום המגורים. ולמרות שבקליפורניה מזג האוויר יותר יפה מאשר באוהיו, וזה היה אמור להשפיע על אושרנו, הרי ידוע המחקר, שרמת האושר אינה שונה בשני מקומות אלו. כנ"ל במקומות אחרים, שוב, להוציא חריגים קיצוניים. בכל מקום, באנשים מאושרים במידה דומה, ואם נברר ונשאל- לא נרוויח מאומה.
ההחלטה השלישית היא הקריירה אותה אנו בוחרים. קריירה זו הינה בחירה חשובה, אולם כל עבודה מתאימה וגורמת אושר לאנשים אחרים. אני זוכרת, תוכנית RADIO TED בה אדם האוסף שאריות צואת חיות סיפר כמה הוא מאושר בעבודתו. האם מתאים לכל אחד? לא בטוח? האם היו לו אפשרויות אחרות? אצלו, במקרה כן. הוא עבד רוב חייו כפסיכולוג והתייאש מלשמוע את תלאות האנשים. כיום הוא מאושר. אז מה מתאים למי ומתי? לא ברור האם נוכל לנתח את הגורמים כדי לקבל החלטה מיטבית מראש.

 

לאן זה לוקח אותנו? האם עלינו לחזור ולחכות "להיתקל באושר"? האם להפסיק לתכנן את עתידנו ואושרנו העתידי?
אני סוברת שלא. אני סבורה שעלינו לתכנן כמיטב יכולתנו, עם שתי תוספות מעבר למה שעשינו עד כה:


א. מודעות למגבלות. מודעות שכזו תקל על התמודדות עם המגבלות ושיפור ההחלטה.


ב. הבנה מתי כדאי להשקיע בתכנון ואיפה כדאי לוותר, כי אולי מחיר ההחלטה השגויה לא גבוה דיו מחד, וחיזוינו את ההחלטה הנכונה לא מספיק גבוה מאידך.

 

בתקווה לעתיד מאושר לכולנו :-)

 


חזרה

 

המגזין נכתב ע"י חברת Rom Knowledgeware
Fax 077-5020772 * Tel 077-5020771/3 * רח' בר כוכבא 23, בני ברק מיקוד 67135