ניהול במאה ה-21
מצוינות
מאת: מוריה לוי

אין ארגון שאני מכירה, שלא טבע את המצוינות כאחד מערכיו.

כולנו רוצים להצליח, כל ארגון בהתאם לייעודו ויעדיו. תשאל כל עובד מהמנהל הבכיר ועד אחרון העובדים מהי מצוינות, והם יבינו למה הכוונה. יש שידעו לתאר הבנתם במילים מדויקות, אחרים פחות, לפי יכולת התבטאותם. אולם אין ספק, שכולנו יודעים מצוינות מהי.

 

אסייג משהו מדברי. אמירה ידועה גורסת שהאויב של ה"טוב מאד" הנו ה"מצוין". באמירה זו ישנו מסר, שלעיתים השקעה מרובה באיכות, יתכן אינה כדאית: יתכן והיא עושה יותר נזק מתועלת, במקרים אחרים תועלתה שולית, ובהקשרים נוספים התועלת המתקבלת קטנה מהעלות הטמונה ביישומה.

יש אם כך לחדד מעט את הגדרת המצוינות ולכלול בה לא רק היבט של איכות: איכות המוצר, איכות השירות, איכות העבודה. יש לכלול בה גם היבטי עלות (בין אם כספית ובין אם של משאבים אחרים), ולהגדיר את המצוינות כהגדרה משוקללת של כל אלו, המביאה להצלחה.

 

שאלת מליון הדולר (ובמקרים מסוימים ערכה אפילו רב יותר) הנה: מה יוצר מצוינות? איך מממשים את הערך הנפלא הזה? איך מטפחים ארגון מצוין, בו העובדים חותרים למצוינות ומצילחים לממשה?

 

קראתי לאחרונה ספר על מצוינות. שמו- "Outliers: The Story of Success" ובעברית התרגום נקרא- "מצוינים: ממה עשויה הצלחה". הספר, נכתב ע"י מלקולם גלדוול בשנת 2008. שוחחתי על הספר עם בתי שקראה אותו אף היא, והיא האירה בפני נקודה מעניינת: הספר מדבר על כך שאנו נוטים לייחס הצלחה ומצוינות  בעיקר לכישרון. הספר מוכיח דוגמא אחר דוגמא, איך פרמטרים אחרים, שאינם תלויים בכישרון, הם המשמעותיים להצלחה. אני ניסיתי ללמוד מכל מקרה ודוגמא מה אני יכולה לעשות כפרט, ועוד יותר מכך, כמנהלת במאה ה-21 שטבעה (כן, גם אני) את ערך המצוינות כאחד מארבעת ערכי החברה. בתי האירה את עיני בפסימיות של הספר. הספר מייחס להזדמנות ולמורשת התרבותית בה האדם גדל, מקום רב בהגעה למצוינות. שני אלו, הנם יותר עניין של מזל משכל. מסר פסימי. אכן, הצדק עמה. אולם, למרות רוח הדברים, מסתתרים מאחורי ההזדמנות והמורשת פרמטרים רבים המשפיעים על ההצלחה: ההשקעה, הסבלנות לפתרון בעיות, חינוך ומשמעת, המשמעות- The Meaning (ראו גם ספרו של דניאל פינק- A Whole New Mind), תרבות התקשורת ועוד. הרשימה ארוכה. מניתי כחמשה עשר פרמטרים שונים, מעבר לכישרון, המשפיעים על מצוינות והצלחה.

 

אני לא מאמינה ברשימות ארוכות. אני מאמינה בפרטו ובצורך שלנו כאנשים ומנהלים להתמקד בכל עניין בשלושת הגורמים המשמעותיים. ניסיתי לערוך את הרשימה שלי- מהם מרכיבי המצוינות. התקשיתי להסתפק בשלושה, אך הצלחתי לעצור בארבעה. הפרמטרים היוצרים מצוינות הנם להבנתי:

א.       מקצוענות. מכלול של כישרון, השכלה וניסיון (השקעה).

ב.       רעב. תכונה שלא מאפשרת לך להסתפק במה שיש לך, שגורמת לך לרצות כל הזמן ביותר.

ג.        משמעות. הידיעה שהמשימה כדאית, שהיא תסייע לדבר חשוב או תגרום לי לסיפוק (פירמידת הצרכים של מסלאו).

ד.       עבודת צוות. שיתוף ידע עם אנשים בעלי הסתכלות אחרת וניסיון משלים. פשוט- אנשים אחרים.

 

על המרכיבים הראשון והאחרון (מקצוענות ועבודת צוות) אני יכולה להשפיע כמנהלת. יציקת משמעות לעבודה הנה ברת השגה ברמת על, אולם לא תמיד ניתן ליישמה ביום יום, שעה שעה. יצירת תכונת הרעב אינה פשוטה כלל ועיקר. ניתן להראות דוגמא טובה (Role Modeling), לייצר אתגרים מקומיים, אך בהחלט יכולת ההשפעה מוגבלת.

 

וכמעט שכחתי- מילה טובה. פרגון לאנשים על מאמצים חיוביים והצלחות הנם תמיד גורם המסייע לרצון ליצירת ההצלחה הבאה.

 

לסיכום, עוד נקודת הסתכלות על מצוינות מאת מרווה קולינס (ודברים ברוח דומה אמר אריסתולוס):

"מצוינות היא לא פעולה, אלא הרגל. את הדברים אשר אתה עושה הכי הרבה, תעשה גם הכי טוב."

 

אז שיהיה לכולנו יום מצוין.

 

לגרסא באנגלית

פוסט זה הנו חלק מהספר "ניהול במאה ה-21", למידע נוסף והזמנה.
שלמה ביז'ונר , בתאריך 21/10/2009 12:25
הפרמטר "רעב" הוא בעיני חשוב מאוד. כבן לניצול שואה - "רעב" לפעמים נשמע לא מתאים. למרות זאת אני חושב שעולם השפע שבו נמצאים ילדינו ביחד עם חוסר "הרעב" לאתגרים ולעשיה שלנו כדי להשיג את מה שהורינו לא יכלו לעשות בשנים הראשונות של המדינה (כי המצב שלהם היה שונה משלנו ולא בגלל חוסר הכשרון שלהם)גורם לכך שהיום יש ירידה בשאיפה למצויינות בבני הנוער במדינה.
חיים ניר , בתאריך 10/12/2016 18:52
שלום רב!
אני סבור שהמרכיב הראשון של מצוינות הוא 'סקרנות', בהשראת אמרתו של אריסטו 'ראשית חכמה- פליאה'. הסקרנות וההשתוממות מביאות למחקר ראשוני של התינוק במפגשו הישיר עם העולם.
הסקרנות הופכת להתנסות, במידה וישנם גורמים מזמנים מתאימים לתינוק, כגון מצע נוח וצעצועים.
המרכיב השלישי הוא 'משמעות' המעניקה לחוקר/ת משמעת, כלומר אפשרות להתמיד למען השגת ה'מטרה'(בבחינת 'המטרה בחיים- חיים עם מטרה..."
ההתנסות מתוך סקרנות, מביאה לגילויים מרגשים המעניקים לחוקר/ת משמעות פנימית ומשמעות חיצונית.
משוב :
כשאדם מקבל משוב, התייחסות למחקרו ולרעיונותיו, הרי שהוא עשוי להתחזק. הדבר המדכא הוא התעלמות. לעתים עדיפה ביקורת מאשר התעלמות, כי "מה שלא הורג אותי מחשל אותי...".