ניהול במאה ה-21
חופשה
מאת: מוריה לוי

הייתי השבוע בחופשה. שלושה ימים שלמים (בעצם שניים ומשהו) לא עבדתי. 

יתכן שחלקינו לא שמו לב, אך בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנוולגיה, חל טשטוש הולך וגובר בין העבודה והבית. אם בעבר אנשים עבדו בשעת קבועות ובעבודה בלבד, הרי שכיום המצב אחר:

אנשים רבים מחזיקים ברשותם מחשבים ניידים ומתחברים מהבית; אחרים, מתחברים דרך המחשב האישי ונענים לצרכים דחופים יותר ודחופים פחות. גם עובדי בנקים ותעשיות בטחוניות, שלכאורה קיימת אצלם הפרדה גמורה בין מה שקורה בתוך כתלי הארגון ומחוצה לו, לא מפסיקים לענות לשיחות טלפון בשעות משעות שונות. ואילו עבור מי שעובד מול חו"ל, לא מדובר בחריג, אלא בנוהל עבודה רגיל וקבוע.

 

החופשה, אם כן, היא הזמן היחיד בו האדם נח לחלוטין מהעבודה. יש ארגונים בהם יש מנוחה שכזו גם ביום שבת, אולם ישנם ארגונים רבים בהם העובדים נותנים מענה בסופי שבוע אם מסיבות בטחוניות ואם מסיבות של Deadline למכרז. גם במקומות בהם לא עובדים כלל, מדובר בזמן קצר ביותר שלא מאפשר לעובד להתאוורר דיו מהנעשה. רבים מאיתנו ממשיכים לחשוב בסוף שבוע על טרדות העבודה, גם אם איננו עוסקים בה בפועל.

 

חשוב על כן, כי אנו כמנהלים, נוודא שעובדינו יוצאים לחופשה. חשוב, לא פחות, שנוודא שגם אנו יוצאים לחופשה. אמנם, בארגון מכניס דיו, שככל שעובדיו יעבדו יותר, כך הארגון ירוויח יותר, היה ניתן לחשוב שעדיף לו לארגון לאפשר לעובדיו לפדות את ימי החופשה ולא לנצלם בפועל; אולם, אין כך פני הדברים.

אינטנסיביות העבודה, וחוסר הגבולות בין חיים ועבודה, הופכים את החופשים ומימושם השוטף להכרח.

 

כמה טיפים שאני יכולה לשתף מניסיוני כמנהלת:

ראשית, בחיים אני לא מאפשרת לעובדי לצבור ימי חופשה ולא לנצלם מעבר לשנת העבודה השוטפת. מי שלא ינצל את חופשותיו, יתקשה לתפקד טוב לאורך זמן ללא שחיקה. להכריח העובדים לצאת לחופשה נשמע לכאורה לא מציאותי, אך לעיתים נדרש, והיציאה הכפויה לחופש עושה חסד לעובד וגם לארגון.

שנית, מומלץ להפריד בין חופשה וסידורים. חופשה של שלושה ימים שחצייה מוקדש לסידורים אינה אפקטיבית לצורך השגת המטרה של התרעננות וצבירת כוחות. אפשרו לעובדים שעות גמישות מעט, כדי להשלים חלק מהסידורים גם בתקופת העבודה הרגילה. אפשרו להם לעבוד לעיתים מהבית כדי לייצר שעות נוספות לנ"ל (קבלת טכנאי שירות וכדומה). השתדלו לעודד אותם לחופשות המשרתות את הנפש. ברור שלא ניתן לעשות זאת תמיד, אך ודאו, במידת האפשר, שהעובדים שלכם, לפחות פעם בשנה, יוצאים לחופש מהנה.

מעבר לכך, ויסלחו לי ההורים לילדים שאינם חושבים כמוני, זכרו שחופשה עם הילדים היא בהחלט נעימה, חשובה, חיובית, אך אינה שקולה לחופשה אישית או חופשה עם בן הזוג. הורה שלוקח שבועיים חופשה באוגוסט לשמור על ילדיו עד תחילת שנת הלימודים, אינו אדם שנפש; הוא אדם שעבד במקום אחר. השתדלו לעודד את עובדיכם, עד כמה שניתן, לחופשה אחת בשנה ללא הילדים. גם אם מדובר ביומיים שלושה בלבד. וילדי היקרים- אני אוהבת אתכם עד מאד, למרות הדברים הכתובים לעיל.

 

בין לבין, פרגנו לעובדים המבקשים, אחת לכמה חודשים, להתחיל את היום מאוחר כדי לקיים בוקר של כיף, או לצאת אחר הצהרים מוקדם למשהו כייפי שאינו קשור לעבודה. לא חופשה אך מיני מיני חופשה. גם משהו.

 

ושוב: אל תשכחו לדאוג כך גם לעצמכם.

 

לגרסא באנגלית

 

פוסט זה הנו חלק מהספר "ניהול במאה ה-21", למידע נוסף והזמנה.