גרף הידע/ Knowledge Graph

אם יש משהו שגוגל יודעת לעשות, ויודעת לעשות טוב הוא מנוע חיפוש. אלה מאיתנו שעוסקים באיפיון אתרים ובקידומם, מנסים למצוא את הנוסחה ה"גוגלית" שתעלה תוצאות חיפוש מדוייקות, רלוונטיות ולא פחות חשוב – מתומצתות.


גרף הידע (Knowledge Graph), אותו פיתחה גוגל כבר ב 2012 וממשיכה לשפר עם הזמן, הינו אחד הכלים הטכנולוגיים ששינו את עולם החיפוש ונועד לספק למשתמשים תשובות ישירות ומדויקות לשאילתות החיפוש שלהם באמצעות עובדות נבחרות המוצגות לצד תוצאות החיפוש הרגילות. באמצעות הגרף, פער הידע בין מה שהמשתמש מחפש וכמות המידע שיכולה לעלות לו בין שלל התוצאות, לבין התשובה הישירה לשאלתו, מצטמצם.


גרף הידע, שאינו מוצג בהכרח בתצורת גרף רגיל כפי שאנחנו רגילים לראות, כזה המחבר בקווים את האובייקטים השונים בו, מייצג מעבר לסוג חדש של חיפוש אינטרנטי והנגשת מידע. הוא מציג מידע נוסף על המידע התיאורי היבש, כזה שמספק מידע המאפשר קבלת החלטות, מעודד ביצוע פעולות נוספות ומעניק ערך מוסף. כך לדוגמה אם נחפש את הערך "סטימצקי", תוצאות החיפוש הרגילות משמאל יעלו את האתר המרכזי, רשימת סניפים, היסטורית הרשת מיום היווסדה וכיוב'. גרף הידע שלצידו יתן לנו את העובדות המיידיות, כולל אלה שיניעו אותנו לפעולה (מספר טלפון, שעות פתיחת הסניף, ביקורות גולשים, באילו רשתות חברתיות נוספות ניתן למצוא מידע על סטימצקי וכיוב'):

 

חיפוש חדש זה אינו מבוסס על מילות מפתח, אלא על “ישויות” (entities) שהמילים מתארות, דוגמת אישים, אזורים, סגנונות מוזיקליים, בתי עסק וכיוב'.
לדוגמה: ישות יכולה להיות קבוצת כדורגל, המחוברת לישות אחרת במגוון הקשרים, דוגמת אזור גיאוגרפי. מי שיחפש מידע על קבוצת הכדורגל ברצלונה יתקל גם במידע גיאוגרפי אודות חבל קטלוניה (ישות נוספת).

 

בעצם יצירת קשרים אלו, מצליחה גוגל להבין את העולם האמיתי טוב יותר ולדייק את תוצאות החיפוש שלה עבור משתמשיה.


יחד עם זאת, גרף הידע של גוגל עדיין לא נתמך באופן מלא בעברית, ותוצאות חיפוש מסויימות יעלו גרף ידע המספק עובדות "ראשוניות" בלבד (כגון תאריך ומקום לידה של אישיות מסויימת) או יציגו מקטע הלקוח מתוך ויקיפדיה ולא תוצר של learning machine כפי שטכנולוגיה זו מיועדת לעשות. בהמשך לכך, עד מאי 2016 בקושי שליש מכלל החיפושים המבוצעים בגוגל מדי חודש (כ-100 מיליארד לפי ההערכות), העלו גרפי ידע.


בנוסף, מבקרי גרף הידע טוענים כי המקורות של גוגל הנגשת תשובות ישירות לגולשים, מצמצמים את חשיפתם לתכנים, למאמרים ובכלל פוגעים ביצר הסקרנות. הנגשת התשובות באופן זה, לא מעודדת אותם להמשיך לקרוא ולחקור.
אז באיזה צד אתם?


לצפייה בסרטון הסברה אודות גרף הידע, לחצו על התמונה:

 

 

 

מקורות:


http://www.marketing.co.il/knowledge-graph/ 
https://searchengineland.com/library/google/google-knowledge-graph 
https://www.youtube.com/watch?v=mmQl6VGvX-c 

https://en.wikipedia.org/wiki/Knowledge_Graph#Criticism