מה הקשר בין עוזרת קולית לניהול ידע?

לפני כמה שבועות ראיתי כתבה בטלוויזיה על עוזרות קוליות (כדוגמת סירי).


הדבר הבא בעולם הוא עוזרות קוליות ציינו שם. עשרות מילוני אנשים כבר אומרים פקודות לעוזרות קוליות והן מצייתות מיד: מה השעה? מה מזג אויר בלונדון? תשמיעי לי את השיר החדש של שלמה ארצי, מתי הפגישה הבאה שלי וכו'...


אפשר אפילו לדבר למכונה בגסות ועצבים – היא עדיין מצייתת, בלי ויכוחים. זה די נוח...


נראית התלהבות גדולה מאוד בעולם מעוזרות קוליות. רק בארצות הברית לאחד מכל שישה אמריקאים יש עוזרת קולית.


אז איך זה בעצם עובד?


בכל רגע נתון העוזרת הקולית מחוברת לרשת האינטרנט. היא משתמשת במנועי חיפוש אינטרנטיים כגון ,Google search אז אפשר לשאול אותה שאלות, יש לה מיקרופון ולכן היא יכולה לדבר, לעיתים יש לה גם מצלמה והיא יכולה לצפות במה שקורה בחלל בו היא נמצאת.


העוזרת הקולית בעיקר שימושית בבתים חכמים – אפשר לבקש ממנה להדליק אורות, מכשירי חשמל וכו'. מה שאומר בעצם שגם שאר מכשירי החשמל בבית מחוברים לאינטרנט והם מדברים בינם לבין עצמם.


נשמע כמו חלום לא? אין צורך לקום לכבות את האור, אפשר פשוט לבקש מהעוזרת הקולית והיא כבר תדאג שזה יקרה.


הדבר הראשון שאני חשבתי עליו כשצפיתי בכתבה הזו הוא שהעוזרת הצייתנית הזו שיושבת בסלון או בחדר שינה, כל הזמן מקשיבה, להכל.


יותר מלחיץ בעיניי מהגשמת חלום... אבל אולי זו רק אני, לא מעריצת גדג'טים גדולה. אני כנראה אמשיך לכבות את האור בעצמי...


אבל כמה ימים עברו, הפחד מהאח הגדול עדיין פה אבל לרגע חשבתי איך כל הנושא הזה מתקשר לעבודה שלי בתחום ניהול הידע.


עוזרת קולית היא בעצם דוגמא מצוינת למה שנקרא "האינטרנט של הדברים".


אינטרנט של הדברים הוא בעצם חיבור חפצים פיזיים לאותה רשת. אותם חפצם בעצם "גולשים" ברשת, כך שנוצרת תקשורת בין החפצים לרשת ובין החפצים עצמם.


זהו לא מדע בדיוני – כבר היום יש דוגמאות רבות לשימוש של האינטרנט של הדברים בסביבה הקרובה של כל אחד מאתנו, אנחנו פשוט לא קוראים לילד בשמו...


בתור התחלה, אפשר להתחיל לספור את כמות המכשירים המחוברים לרשת האלחוטית הביתית שלנו – מחשבים ניידים, סמארטפונים וטאבלטים.


אבל אם יש לכם טלוויזיה חכמה, ממיר או סטרימר, שעון חכם, צמיד כושר או שואב אבק רובוטי שמחוברים לרשת – האינטרנט של הדברים כבר ממש קורה אצלכם בבית.

 

איפה עוד זה כבר קורה?

  • ערים חכמות – בערים חכמות מפוזרים חיישנים לאיסוף מידע וניהול של תשתיות כמו מים וחשמל, מצלמות אבטחה, שירותי חנייה חכמים, ניהול תחברוה ציבורית. כל אלו מבוססים על חפצים שמחוברים לרשת ומייצרים תקשורת במטרה לשפר את השירותים לאזרח, לבצע ניהול נכון יותר של תשתיות, לחסוך בכסף ולספק בטחון תושבים.
  • תחבורה חכמה – כבישים חכמים המרושתים במצלמות ובחיישנים שאוספים מידע, מעבדים ומנחים אותו, מזהים דפוסים ובסופו של דבר יכולים לחזור אירועים ולספק דיווחים בזמן אמת.
  • שירותי בריאות ורפואה – עולם שנשען יותר ויותר על האינטרנט של הדברים. חיישנים והתקנים רבים מוצמדים לחולים לצורך ניטור ומעקב אחר מדדי בריאות שונים, חיישנים שמנטרים את מלאי התרופות ואפילו מכשור רפואי כמו משאפים חכמים שמספקים מידע רציף ומאפשרים בסופו של דבר ניתוח מעמיק ומהימן ומעורבות גדולה יותר במצבו של החולה.
  • אבטחה חכמה – ניהול כניסה ויציאה מהבית, ניהול תשתיות למשל חיישן המותקן על שעון המים או בארון החשמל, מקרר חכם שיכול לשלוח התראה לטלפון חכם על כך שנגמר החלב וכו'.

 

חשוב להדגיש: תפיסת היסוד של האינטרנט של הדברים חורגת, ובהרבה, מעוד דיון טכנולוגי. התיאורטיקנים בתחום זה מתארים עולם חדש, שישפיע על כל אחד מאתנו, ושבו תחומים שלמים, שמנוהלים ביום בצורה אנושית, יעברו לניהול ממוכן, על ידי רשתות של חיישנים. רשתות אלה ינטרו ללא הרף אספקטים מסוימים של המציאות וידעו להפעיל לוגיקה בתגובה לשינויים החלים בסביבה.


כך למשל, רשת חיישני דרך תוכל לנטר את מידת הרטיבות בכביש, ואם היא תזהה שהכביש רטוב, ולכן מסוכן יותר מהרגיל – היא תוכל להעביר באופן מידי פקודה לרכבים החכמים שנוסעים בו, שתאט אותם.


דו"ח של חברת התקשורת אריקסון מעריך כי עד שנת 2022 יהיו כ- 18 מיליארד התקנים מחוברים ברחבי העולם.


בכנות, אם נתעלם רגע מהפחד של "מהאח הגדול", כל זה נשמע מדהים. אלו רק חלק מהנתונים והדוגמאות על מה יכול לעשות האינטרנט של הדברים כבר היום. וזוהי כאמור רק ההתחלה...


איפה זה פוגש אותנו אנשי ניהול הידע?


במקביל להתפתחות האינטרנט של הדברים, מתפתחות היכולות לאיסוף וניתוח הנתונים הנאגרים בכמויות עצומות ובזמן אמיתי על ידי טכנולוגיות Big Data –, דבר המשפר את היכולת להגיב לנתונים, לתכנן ולהתריע. למגמה זו תהיה השפעה חסרת תקדים גם על ניהול הידע בארגונים ועל הדרך שבה ארגונים הופכים מידע לידע.


היתרונות של חיבור החפצים לרשת ואחד לשני ברורים: למידה נשענת על מידע, ועם כמויות כל כך גדולות של מידע אין ספק שתהליכי למידה יכולים להשתפר פלאים.


איסוף מידע בכמויות כל כך גדולות מאפשר ניתוח מעמיק שלו לפי פרמטרים שונים. וככל שיש בסיס מידע רחב יותר כך אפשר לבסס עליו למידה טובה יותר, תהליכים אוטומטיים וחיזוי מוקדם של אירועים.


בעידן האינטרנט של הדברים, מידע נמצא בכל מקום ולכן זה הזמן שלנו לזרוח מאחר ואת כל המידע הזה מישהו צריך למיין, לנתח ולהפוך אותו לידע.


בעוד פרשנים מתדיינים האם הרובוטים פה כדי להחליף את האדם, אנחנו כשאנשי ניהול ידע צריכים לטעון שהאינטרנט של הדברים הוא בעצם חלק מהעבודה שלנו.
כמויות המידע המתקבלות ממנו הן אדירות ועלולות להיות כאוטיות במידה ולא ינוהלו נכון.
כחלק מהיותנו מנהלי ידע יהיה עלינו ללמוד להשתמש במידע שאנחנו מקבלים מכל אותם מכשירים בזמן אמת ובמהירות, יהיה עלינו לשפר את מיומנות הניתוח שלנו וככל הנראה להגדיל את שיתוף פעולה שלנו עם מנהלי BI ו-BIG DATA על מנת ללמוד על טכנולוגיות חדשות לניתוח נתונים ולהתאים מתודולוגיות ניהול ידע "לעולם החדש".

 

זוכרים את העוזרת הקולית מתחילת הכתבה ואת זה שהיא יושבת בסלון ומקשיבה להכל?
האינטרנט של הדברים אכן מייצר כמות אדירה של נתונים אודות אנשים וכיצד הם מבצעים פעולות על בסיס יומיומי. ונכון, פרשנים ובעלי מקצוע רבים מדברים ומתריעים בנושא ענייני פרטיות ואבטחת מידע בעייתיים בכל הקשור לאינטרנט של הדברים. אולי הם צודקים בחלק מהדברים.
אבל בואו נשאיר את זה למומחים אבטחת מידע ונעסוק אנחנו בהזדמנויות שיכולות להיות לנו, אנשי ניהול ידע, בכל מה שהעולם הרחב והגדול הזה יכול להציע לנו .

 

 

 
shlom , בתאריך 19/11/2019 09:33
אנא בקרו באתר עם קודי תנ"ך / קודי תורה / קודי עדות ישנים ותלמוד וכל שאר הספרים ללימוד. בכדי לדעת עוד בקרו בכתובת http://sodtorah.co.il