The Future of Professions

הספר The Future of Professions: How technology will transform the work of human experts, הינו ספר שנכתב על ידי אב ובן- Richard & Daniel Susskind ופורסם בשנת  2015. האב, פרופסור ועו"ד ידוע באנגליה, מפיץ כבר שנים את תורתו בדבר ההכרח לשינוי מקצוע עריכת הדין. בשלב כלשהו, הבין כי השינוי צריך שיתחולל בכל המקצועות בהם יש התמחות ומומחים (Professions) וחבר לבנו, כלכלן, כדי לכתוב ספר כולל בנושא.

 

map name="image_map"> map name="image_map"> map name="image_map"> map name="image_map">

אמנם מדובר בספר שהוחל בכתיבתו כבר ב- 2010, ושהרעיונות מוצגים ברמות בשלות שונות כבר מספר שנים, אך אין ספק, שהתחושה עם קריאת הספר- שהדברים קרובים מתמיד.
משפיע על כולם, וכן...צריך להשפיע עוד יותר על מנהלי הידע; גם באופי השירות לבעלי המקצוע השונים – אופי שמשתנה, אך גם איך אנו כבעלי מקצוע פועלים ונותנים שירות זה.

 

קריאה מהנה ומחשבות מעמיקות.

המצב הקיים- ולמה לא טוב דיו?

 

מיהם בעלי המקצוע בהם אנו דנים?
הרבה מקצועות התמחות (professions) יש בעולם, ולכל מקצוע, גוף ידע משלו. עם זאת, באופן לא מפתיע, יש מספר מאפיינים משותפים. המקצועות השונים הינם, בדרכים שונות, פתרונות לבעיות שאנו האנשים, לא יכולים להתמודד עם כולם גם יחד לבד, ללא סיוע. הרופא, עורך הדין, המורים ובעלי מקצוע נוספים, מסייעים לנו, דרך התמחות ייחודית להם, להתקדם בחיים. יש להם ידע, ניסיון, מיומנויות ופרקטיקות (know-hows) שאין לאדם שאינו בעל המקצוע.
בעלי מקצוע ההתמחות השונים, כפי שמגדירים המחברים את נשואי הספר, משתפים מספר מאפיינים (שיש ביניהם גם חפיפה חלקית):


  א. יש להם ידע ייחודי
  ב. אישורם כבעל מקצוע כרוך בהכשרה או אפילו בתואר
  ג. הפעולות שלהם מבוקרות (רגולציה) [הערה- מ.ל. תכונה זו אינה דווקא משתקפת בהמשך כהכרחית לבעל מקצוע התמחותי].
  ד. הם כפופים לאוסף ערכים משותף (למשל- שבועת הרופא, קוד אתי וכו').


נכון שחלק מהידע של בעלי מקצוע אלו קיים בספרים ובדפוס, אך חלקו מבוסס גם על עולם המעשה.
בעלי המקצוע חשים אחריות להרחיב את גבולות הדיסציפלינה, ולפתח רעיונות ומתודות פעולה חדשות.
בעלי המקצוע הינם בעלי הכוח. אנו תלויים בהם, ובאופי עבודתם, שהינו כיום, פעמים רבות, מתבסס על כל פרט ופרט.

 

שתי בעיות משמעותיות במצב הקיים:


  א. אי יעילות עבודת בעלי המקצוע. משפיע על מחירים, לאור התלות בכל פרט ומומחה.
  ב. היצע. התלות יוצרת מצב שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו היעזרות במומחים טובים, או לעיתים, במומחים בכלל (חברות למשל הבודקות את חוזיהם לבד ללא עו"ד ועוד).

 


חזרה

 

הזדמנויות חדשות

 

שתי הזדמנויות חדשות עומדות בפנינו ביום, היכולות לשנות את המפה כולה:


א. הטכנולוגיה המתפתחת בקצב מסחרר ומעמידה חומרה ותוכנה אשר-

  • יכולות לבצע באופן ממוכן משימות שעד אתמול נדרשו עבורם בני אדם.
    דוגמא לכך- רובוטים, מוניטורים, תוכנות לניהול Workflow ועוד.
  • יכולות "לחשוב", לקבל החלטות ואפילו ליזום רעיונות חדשים.
    דוגמא לכך היא תוכנה שמחליטה מתי להוריד עלות חדר בבית מלון כדי למקסם תפוסה, או תוכנה שסוקרת CASE STUDIES בספרות ומצביעה על מגמות משותפות ומחקרים שכדאי לבצע, ועוד.
  • יכולות לגרום לשיתוף רחב של מידע וידע, ולהנגיש אינסוף ידע זה לכל אדם ואדם, בכל מקום אשר יימצא.
  • זולה יותר מאשר אי פעם. לכל אחד כמעט יש נגישות לפלטפורמות דיגיטליות רבות (טלפון חכם, מחשב וכו') כל עת ובכל מקום.


ב. הידע והמידע. אלו מתרבים, והופכים לבסיס מרכזי להתמחויות. לידע ולמידע תכונות ייחודיות, השונות מתכונות משאבים אחרים:

  •  הם לא מתבזבזים עם השימוש בהם (בבחינת נר לאחד, נר למאה- שהנר יכול להדליק עוד ועוד נרות בלי להקטין את אורו בעקבות זאת).
  •  הם סינרגטיים. שילוב של מידע וידע, יוצר ידע חדש, מה שמקדם את רמת ההתמחות והמענה לפתרונות עוד יותר.
  • ניתן להעלות אותו על הכתב ובאופן דיגיטלי (בניגוד למשאבים אחרים דוגמת כיסא). אם מנגישים אותם בחוכמה, ניתן להשתמש בהם לעיתים, גם ללא המומחה עצמו, ולקבל לבד את המענה לצורך שלנו.

 

שילוב של הטכנולוגיה עם המידע והידע, בחברה מבוססתאינטרנט, יוצר אינסוף הזדמנויות חדשות, לו רק נשכיל לארגן מחדש את העיסוק במקצועות על מנת לנצל משאבים אלו באופן מושכל.

שילוב שכזה יאפשר הן יותר יעילות, הן הגעה ליותר צרכנים, אך גם חדשנות והתפתחות של מענים חדשים שלא היינו מצליחים להגיע אליהם בדרך אחרת.

 


חזרה

 

המקצועות בתצורה החדשה

 

ניתן, בעולם מתחדש, לראות שינוי באלו העוסקים במתן מענה מקצועי לסוגיות המעסיקות אותנו:


חלק מהמענים ימשיכו להינתן על ידי מומחים;
בחלק מהמשימות יהיה שילוב חלקי של מומחה עם מתמחה, בעל מקצוע תומך, בעל מקצוע משלים, מכונה או אפילו קבוצת אנשים שהינה בעלי ניסיון מעשי, ללא כל התמחות;
בחלק מהמשימות בחלק מהמשימות לא יהיה צריך כלל את המומחה, ואותם מתמחים, בעלי מקצועות עזר, בעלי מקצועות משלימים, עמיתים, או הצרכן בעצמו- יתנו את המענה לצורך.

 

כל השילובים האלו הינם אפשריים ורבים נוספים;

למשל- מומחה הנותן שירות דרך SKYPE או מנגיש את הידע שלו לכל דורש, בדרכים זולות וזמינות אחרות, הדורשות ממנו פחות השקעה.
דוגמא לשירות נוסף הינה תיאום מס. עד לפני מספר לא רב של שנים, כל פעם שנדרשנו לתיאום שכזה, פנינו לבעל מקצוע מומחה. כיום באמצעות תוכנה המונגשת חינם לכל אחד, אנו יכולים לבצע פעולה זו באינטרנט, לעיתים תוך מספר דקות בלבד, וללא מומחה כלל.
ודוגמא נוספת: כיום כאשר יש בעיה במחשב או בחיים, ניתן למצוא אינספור אחרים שכבר התנסו ודיווחו על דרך הפתרון, הם, או אחרים שסייעו להם.

 

איך מגיעים למצב שכזה?
על ידי ניתוח של כל תהליכי העבודה בכל מקצוע התמחות. כל תהליך מפורק למשימות משנה, ואנו שואלים את עצמנו תוך בחינת הטכנולוגיה, המידע והידע:
האם ניתן לבצע אוטומציה לתהליך ולהחליף את עבודת המומחה בחומרה או תוכנה?
האם ניתן להגדיר אלגוריתם, שכולו או חלקיו יועברו למכונה או למישהו פחות מיומן?
האם יש יתרון בהעברת המשימה לבעל תפקיד אחר, שאו זול יותר, או מיומן יותר דווקא במשימה הספציפית?
האם ניתן להנגיש את המידע והידע לציבור, כאשר הוא מנוסח בדרך שבה הציבור יוכל להבינו ולקבל בעצמו החלטה, או להגיע למומחה באופן מדויק יותר (עם הנתונים הנכונים, או לחילופין, כאשר יש תסמינים מסוימים)?
האם ניתן לתת את השירות דרך האינטרנט ולשפר בכך את אופיו? (כמו צילומי רנטגן הנבדקים על ידי בעלי מקצוע במקומות אחרים בעולם באופן מידי וכך משפרים ומייעלים את השירות)?
האם חוכמת ההמונים יכולה לסייע?
האם יש טכנולוגיה חדשנית שיכולה לשפר את המענה?
כל תשובה חיובית מובילה אותנו צעד חדש, לכיוון תצורת המקצועות המחודשת.

 


חזרה

 

חששות לפני; השלכות אחרי

 

לא כל כך קל לעשות את הצעדים הנדרשים למעבר לדור העתיד.

 

יש חשש מעודף המידע והידע באינטרנט, והאם נדע לנצלו;
המידע והידע אינם מונגשים כיום לציבור, בנושאים רבים, באופן שהם יכולים להבינו, ולדעת לפעול על פיו;
ישנו חשש מניכור; בעלי המקצועות שנפגשו אתנו פנים אל פנים, נתנו לנו גם מענה רגשי ואמפתיה, מעבר למענה המקצועי;
ישנו חשש של איבוד ערכים ואתיקה המלווים לדרך בה בני אדם מבצעים את המשימות, אם אלו תבוצענה על ידי מכונות ונהירה אחרי יעילות.
ישנו חשש של ירידה באיכות;
ומעל לכל, ישנו חשש מאיבוד המומחיות, ואיבוד פרנסה.

 

האומנם כל אלו צפויים לנו?
המחברים טוענים שלא, ומסבירים כי בכל חשש, יש היבטים לכאן ולכאן. האומנם תמיד הרופא יותר אמפתי? האומן סומכים עליו יותר שימצא כתם בצילום הרנטגן לעומת המכונה?
אף אחד לא יודע מה יהיה עתיד הפרנסה, והאם תאבדנה התמחויות מסוימות מהעולם.
כנראה שכן, אך עם זאת, נראה שיש יותר מקום לבעלי מקצוע אחרים, ולכאלו שייתנו שירותים שיסייעו לעתיד הזו להגיע: מהנדסי ידע, מנתחי תהליכים, מומחי הנגשה (UX), אנשי מחשוב, מדעני Big Data ועוד. וכן, גם לבעלי המומחיות עצמם בהחלט יישאר מקום, ובהחלט תישאר מומחיות, גם אם זו נשענת על טכנולוגיה וממוקדת בכיוונים אחרים בעבר.

 

ובכל מקרה, העתיד כבר מגיע. בין אם ירצו בו כולם, ובין אם יחששו. לא ניתן להתעלם ממנו. האמצעים להגעתו קיימים; עתה נדרש הרצון.

 


חזרה

 

מקרה בוחן: דוגמאות מהעולם הבריאות- עתיד שמתחיל להיות הווה

 

בצד התפיסה התיאורטית מתודולוגית שתוארה לעיל, פורסים המחברים בכ- 50 עמודים המחשות מעשיות למשנה המתוארת, במקצועות הרפואה, הוראה, תיאולוגיה (רבנות, כמורה וכו), משפט, עיתונות, ייעוץ ניהולי, מיסוי וראיית חשבון וארכיטקטורה.
להלן סיכום הרעיונות המועלים בנושא רפואה, חלקם מציאות נוכחית, וחלקם- כפי שהם חוזים- מציאות לא רחוקה. הרעיונות אמנם מעולם תוכן אחד, אך ניתן להשליך מהם, כל אחד, לעולמות התוכן המעסיקים אותו.
(הערה מ.ל.: סיכום מקרה הבוחן נכתב על ידי יעל לחמן)

 

רעיונות- עתיד שהופך להווה:

  1.  תיק אישי רפואי מלא לכל אדם- כל אחד מחזיק בידו תיק רפואי מלא שלו, המאפשר לו להימנע ממחלות. במקום לנקוט בגישה הקיימת כיום, שכאשר אדם חש ברע הוא מתייעץ עם מומחה וזה מאמת או מפוגג את חששותיו, אנשים ייקחו אחריות על ניהול מצבם הרפואי. לכל אדם תהיה גישה לפלטפורמות דוגמת NHS Choices או WEBMED ואלו יספקו לו מידע מדויק לגבי סימפטומים או דרכי טיפול. אנשים יוכלו לקבל התרעות אישיות לגבי סיכונים להם חשופים ולהיות בקשר דרך הרשת עם הרופאים המתאימים מתוך רשתות הכוללות כיום כבר מעל מיליון רופאים זמינים.
  2.  ניתוח חכם של ממצאים- מערכות בינה מלאכותית ומערכות חכמות אחרות הן שתבצענה ניתוח של בדיקות כדי להכריע האם קיימת מחלה/נגיף/גידול. מחקר שנעשה בארה"ב כבר הוכיח ששימוש באלגוריתמים חכמים מפחית זיהוי כזב של סרטן השד ב- 37%. מערכת Watson של IBM כבר משמשת כיום לקריאת צילומים ואיתור סרטן תוך המלצה על דרך טיפול מתאימה (כנ"ל ל PTSD). מערכות חכמות מזריקות כבר כיום אינסולין באופן אוטומטי, מבוסס על הנתונים אותן הן מנטרות, במקום הזרקה ידנית של האדם. ב University of California רובוט חכם חילק כבר 2 מיליון מרשמי תרופות, ללא אף שגיאה, בניגוד למקובל בקרב רוקחים אנושיים (1% שגיאות). מחצית מהרופאים בארה"ב משתמשים באפליקציה בשם Epocrates. האפליקציה עוזרת לנתח כיצד תרופות שונות מגיבות זו עם זו והיא חוסכת זמן רב שהיה מתבזבז על חיפוש המידע במדריך עב כרס בן 2,500 עמודים.
  3. ביצוע מחקרים חכמים- חברת IBM בשיתוף עם The Bayor College of Medicine פיתחו מערכת בשם KnIT הסורקת מיליוני מאמרים ויוצרת על סמך המידע המופיע בהם, היפותזות חדשות לפיתרון בעיות מחקריות שונות. תוכנות כאלה סייעו לדוגמא, במחקרים שבוצעו בנושא הורמונים ומיגרנות.
  4.  מידע רפואי רב יעבור לאחיות ולבעלי תפקידים רפואיים אחרים והגבולות בין סמכויות הרופאים ושאר המטפלים יטשטשו יותר ויותר. כך למשל, האחיות ובעלי תפקידים שיוכשרו ברפואה (אם כי לא יהיו ממש רופאים) יצוידו בכלי אבחון ותוכניות טיפול. כמו כן יקבלו האחיות יותר סמכויות לרישום תרופות ולבצוע של ניתוחים קטנים.
  5. שימוש בוידיאו לביצוע משימות רפואיות מרחוק (tele-health או e-health)- האפשרות להשתמש בווידיאו דרך האינטרנט תאפשר לרדיולוגים לבצע צילומים דחופים מרחוק. מומחי לב יוכלו לבצע אבחון דחוף ולתת הנחיות לטיפול בלי שיהיו פיזית ליד החולה עצמו. בתחום הניתוח, צוות של מנתחים בארה"ב הצליח, בעזרת רובוטים מתקדמים ומערכת הוידיאו, להוציא את כיס המרה מגופה של אישה הנמצאת במרחק 6,000 ק"מ מהם- בצרפת.
  6.  פיתוח ושימוש בכלים לניטור מרחוק ואבחון מרחוק- כלים מתקדמים מאפשרים לחולי לב לשלוח דוחות עם נתונים ישירות ממכשירי הלב שלהם אל הרופא המטפל בהם. גוגל וחברת התרופות Novartis, פיתחו במשותף עדשות מגע חכמות לניטור רמות סוכר בדם. עדשות אלה יוכלו להחליף את בדיקת הדם הרגילה לחולי סכרת הנעשית באצבע.
  7. גידול במספר המוצרים, המערכות והאפליקציות המבוססות על טכנולוגיית הטלפון הנייד (mobile health או mHealth) - חברת BlueStar למשל, בנתה, באישור ה-FDA, מערכת ניטור סכרת על הטלפון הנייד. המערכת מספקת לחולים טיפול רפואי מותאם אישית ומעבירה את הנתונים הנאספים מהחולים בזמן אמת לרופאים. שימוש נוסף הוא טקסטים לתזכור חולים (וגם בעלי תפקידים רפואיים) כדי שייקחו את התרופות שלהם. השימוש במערכת הביא לתוצאות חיוביות בנוגע לשיפור בריאות חולי איידס ומלריה. מכשיר העובד באופן דומה הוא ה-Glowcap, זהו צ'יפ אלחוטי המנטר שימוש בתרופות: המכשיר מאותת, מצפצף ואז שולח טקסט לחולה ששכח לקחת תרופה, מעביר מידע לרופא על לקיחת התרופה ע"י החולה ומודיע לרוקחים כאשר מלאי התרופה עומד להיגמר.
  8.  שימוש במידע הרב שנאסף באמצעות המכשירים הדיגיטליים ליצירת תובנות חדשות לגבי חולים - כך לדוגמא Mayo Clinic פיתחו אוסף של אלגוריתמים המנתחים מידע עדכני של חולים כדי לחזות ולהתריע על בעיות רפואיות פוטנציאליות. ברוב המקרים כמות המידע היא כ"כ רבה שנדרשות טכנולוגיות של Big Data. כך למשל The Emory University Hospital באטלנטה פיתח בשותפות עם IBM מוניטורים המוצבים ליד מיטות החולים. מוניטורים אלה אוספים ומנתחים כמויות עצומות של מידע לגבי כל חולה בכל שנייה נתונה. באופן דומה, גם אנשים פרטיים יכולים להשתמש במכשירים "לבישים" כמו Jawbone, Fitbit, Myfitnesspal, כדי לאסוף ולנתח כמות גדולה של מידע על עצמם. המידע כולל, בין היתר, נתונים על רמת הדופק, מערכת העיכול, דפוסי השינה, רמות האושר ועוד. מכשיר אחר שאוסף נתונים הוא מוניטור קטן בצורת גלולה, הנבלע ע"י החולה, מופעל ללא בטרייה ומספק ניטור פנימי.
  9. היווצרות של קהילות המונים החולקות מידע בנושאים רפואיים ברשת- כך לדוגמא, באתר של PatientLikeMe 300,000 אנשים משתפים את חברי הקהילה במצבם הרפואי ובחוויותיהם ומחליפים רעיונות לגבי הצעות לטיפול. גם הרופאים בארה"ב משתמשים ברשתות מקצועיות, כמו ה-Sermo, או ה-QuantiaMD כדי לחלוק מחקרים, מקרים רפואיים, וכדי לתקשר זה עם זה.
  10.  שימוש ברפואת המונים- פנייה להמון דרך הרשת כדי לקבל תמיכה ורעיונות לטיפול. לדוגמא, באתר CrowdMed אנשים מפרסמים את הסימפטומים שלהם ורופאים (מתוך קהילה של כ-2,000 רופאים ברשת) נותנים אבחון על סמך התיאור שקיבלו.
  11.  הדפסה בתלת מימד- טכניקות הדפסה בתלת מימד מאפשרות הדפסה של אובייקטים שונים כמו תותבות או כתרים לשיניים. כמו כן, מנתחים יכולים לסרוק איברים של חולים ולהדפיס מודלים שלהם כדי להתאמן ולהתכונן לניתוח. ב-Wake Forest Institute הצליחו לפתח מכונה "המדפיסה" תאי אדם ישירות לאנשים שנכוו בשריפות. החוקרים מעוניינים להגיע גם ביום מן הימים להדפסה של איברים שלמים.
  12.  ההתפתחות הטכנולוגית של המחשוב מאפשרת הגשמת רעיונות שקודם לכן היו אפשריים רק בתיאוריה והיום הם גם ניתנים ליישום. כך לדוגמא קיימת היום האפשרות לסרוק את ה-DNA של חולה במטרה להתאים עבורו את הטיפול הרפואי המיטבי ואף לחזות עבורו מחלות פוטנציאליות בעתיד. אם ב-2007 קריאת הגנום האנושי עלתה כ-10 מליון דולר, כיום היא עולה כמה אלפי דולרים בודדים. בתחום של שינוי גנים, המדענים מחפשים גנים בעייתיים ומתערבים באופן פעיל לשנות או להוריד גנים אלה. תחום קרוב הוא ה-nano-medicine. קיימים כבר nano-bots קטנים שמסוגלים ל"שחות" בתוך גופינו, לצלם, להעביר תרופות למקומות המתאימים, ולתקוף תאים מסוימים. בכך הם עולים ביכולותיהם על אלו של המנתחים הטובים ביותר.
  13.  פיתוח של רובוטים חכמים לתמיכה בחולים- בתחום זה אפשר לציין את הרובוטים העוזרים לנכים המשותקים בכל גופם ללכת, או את התותבות הנשלטות ע"י החולים. יש גם רובוטים המסייעים לבעלי המקצוע הרפואיים כמו לדוגמא, רובוטים המסייעים לאחיות להעביר דברים כבדים. רובוטים אחרים מסייעים להשגת מטרות חברתיות: PARO הוא רובוט ביפאן המעורר ומרגיע חולי דמנציה ואלצהיימר. רובוטים אחרים עוזרים לילדים אוטיסטים. מדענים ומהנדסים עובדים על פיתוח רובוטים שיעזרו לא רק בהעברת דברים כבדים אלא גם ישמשו חברה לחולים בבית החולים. באחד מבתי החולים הפרטיים ביפאן לדוגמא, ברוב החדרים ישנו רובוט לכל חולה המספק לו חברה. אותן טכנולוגיות משמשות גם לתמיכה בפלטפורמות ברשת כמו ה-AI Therapy. זוהי מערכת היוצרת תוכנית טיפול וירטואלית לאנשים הסובלים מחרדה, ללא צורך בהתערבות אנושית.  
  14.  


    חזרה